שיתוף
אישי

ראייה ותכלול
הוליסטי של הילד

פרקטיקת שיתוף אישי

שיתוף אישי של המחנכת את התלמידים מחייה האישיים מאפשר להם להכיר אותה לעומק, יוצר קרבה ואינטימיות ומהווה בסיס ליצירת קשר ואמון בין המחנכת והילדים. השיתוף האישי של המחנכת מהווה דוגמא עבור התלמידים לכך שהכיתה היא מרחב בטוח ומעודד  גם אותם לשיתוף. שיח המבוסס על שיתוף מחזק את מערכות היחסים המחנכת והילדים, גם באופן פרטני וגם כקבוצה.

מטרות:

התאמה לגילאים:

כל הגילאים

מתי בשנה:

כל השנה

איך מתבצע?

שיתוף התלמידים בדברים מהחיים האישיים של המחנכת:

  • אירועי חיים (יום הולדת, אירועים במשפחה)
  • אירועים מחיי היום יום: מצבים עם הילדים, עם בן הזוג/בת הזוג, עם חברות, תיאור מצבים שקרו לי במקומות שונים (בקניון, בחצר הציבורית, בסופר, באוטובוס)
  • הבעת רגשות שקשורים לאירועים חברתיים/אקטואליים. למשל: אני שמחה שזכינו באירוויזיון, אני עצובה בגלל שמשהו קרה למישהו מהמשפחה שלי, אני עצבנית כי רבתי עם חברה שלי, אני מוטרדת מהמצב בשכונה שלנו, לא ישנתי טוב כי התינוק שלי בכה כל הלילה ועוד.
  • אירועים וזיכרונות מהעבר. למשל: חוויות מבית הספר, המחנכת כתלמידה, המחנכת בתוך קבוצה חברתית.
  • תחביבים. למשל: אני אוהבת לאפות, אני אוהב לטייל, אני רוקדת בקבוצה של ריקודי עם.
  • חלומות מהעבר ומההווה. למשל: פעם חלמתי להיות רופאה, יש לי חלום לנסוע לטיול מסביב לעולם ועוד.

השיתוף מתבצע במהלך היום באופן לא ממוסד או סדיר. לרוב יתבצע בזמן שיח רגשי או חברתי בכיתה, בשיעורי כישורי חיים, במפגשי בוקר ובמפגשים חברתיים. השיתוף מתאים גם למצבים של ניתוח סיטואציות חברתיות בכיתה או בשיחות אישיות עם התלמידים.

עקרונות:

  • התאמה ורלוונטיות השיתוף לסיטואציה ולתלמידים: לא לשתף במשהו אישי מדי תלמידים שלא ידעו להיות רגישים לכך, שיכולים להשתמש בזה נגד המחנכת במצבים אחרים.
  • התאמת השיתוף לגיל התלמידים: לא לשתף בזיכרון קשה מדי, בפחד גדול, בדברים שעלולים לעורר מבוכה.
  • שיתוף במינון מאוזן: המטרה היא לייצר קרבה ופתיחות, ולא לשים את המחנכת במרכז תשומת הלב של השיח. להיזהר לא “להשתלט” על השיח רק עם דוגמאות של המחנכת.
  • שמירה על מורים אחרים בצוות: לא לשתף דברים הקשורים לאינטראקציות עם מורים אחרים או נושאים של חוסר שביעות רצון מהמערכת הבית ספרית.

“אני משתף אותם בדברים שקורים לי, והם מחקים אותי, זה גורם להם לשתף

(גיא, מחנך כיתה ו’, בי”ס לוריא למוסיקה ומחול, ירושלים)

“אני מאמינה שאפשר לקרב את הילדים אלינו באמצעות שיתוף מהעולם שלנו. הרבה מהסיפורים שאני מספרת לילדים לקוחים מתוך העולם הפרטי שלי. למשל: אני בתור תלמידה מכיתה א’-ד’ סבלתי מחרם חברתי. לפני ארבעה שבועות היה סיפור של התנכלות ושיח לא מכבד בין ילדי כיתה ד’. הלכתי וישבתי איתם במעגל וסיפרתי להם את הסיפור שלי, חלקם מכירים אותו וחלקם חדשים. סיפרתי להם שממש בגילם אני סבלתי ונאלצתי לעזוב את בית הספר. הבאתי אותם לחוויה מרגשת עד דמעות”

(טלי, מנהלת בית ספר)

“ברגע שמדברים איתם בגובה העיניים הם מרגישים שאת לא מעליהם, הרבה פעמים עם המון הומור וגם מהמקום שאני אדם כמוכם. אני מאמינה שברגע שאני משתפת אותם הם משתפים אותי. שהם ירגישו שלא רק אני יודעת על החיים שלהם, גם הם יודעים על החיים שלי

(תהילה, מחנכת כיתה א’, ביס שמרית אור, נתניה)

שיתוף:

אוהבים מה שאתם רואים?

רוצים לקבל עוד דברים טובים במייל?

הירשמו ונדאג שתישארו מעודכנים!
דילוג לתוכן