בזמן של למידה ממושכת מרחוק, חשוב לשמור על קשר רציף עם ההורים להסבר, תיווך ועדכון, וכן לשמיעת הקול של ההורים והצרכים שלהם.

שיתוף ההורים יתבצע בשלוש דרכים עיקריות:

1. מפגשים ושיחות
2. עדכונים כתובים
3. שאלונים או שיחות משוב

מפגשים ושיחות–  בתקופת למידה מרחוק, מקיימים עם ההורים מפגשי און ליין קבועים להסברים ועדכונים. במפגשים אלה מסבירים להורים על תהליכי הלמידה המתרחשים בתקופת הלמידה מרחוק ומה מצופה מהתלמידים בתקופה זו מבחינת השתתפות, שליחת מטלות, זמני למידה וכו'. זה המקום להסביר להורים על חשיבות פיתוח מיומנויות למידה עצמאית ומה המקום שלהם  כמנחים את הילדים ללמידה עצמאית. בכל גיל מצופה מהתלמידים מיומנות שונה וחשוב להתאים את הציפיות ליכולת התלמידים. למידה עצמאית יכולה להתחיל בארגון הציוד לפני כל מפגש, העברת האחריות על כניסה לשיעורים לילדים, הגשה של משימות, ניהול זמן הלמידה ועוד.

מפגש זה הוא גם המקום לשתף את ההורים ברציונל של הלמידה מרחוק: שמירת שגרה ורצף לימודי, קיום מפגשים חברתיים בהרכבים שונים עם תלמידי הכיתה, מפגשים עם המחנכת ועם הצוות החינוכי אשר מטרתם לאפשר מרחב רגשי לרגשות הקיימים אצל התלמידים, ולמחנכת לבדוק את מצבם הרגשי של התלמידים. דבר חשוב ביתר שאת כאשר מדובר על תלמידים שהוריהם עובדים שעות רבות ולא נמצאים עימם.  

חשוב לנצל את המפגש כדי לרתום את ההורים לשיתוף פעולה בכל הקשור ללמידה מרחוק. לבקש מהם לדאוג שכל הציוד הטכני קיים: מחשב, רמקול, מצלמה. לדאוג שתהיה לכל תלמיד פינת למידה שקטה ואישית. להקפיד שהתלמידים נכנסים ומשתתפים בשיעורים, מסיימים את המטלות השונות ומגישים משימות כנדרש. בנוסף חשוב לתת דגש ולהתייחס לפן הרגשי של הלמידה מרחוק. לבקש מההורים לשים לב לתחושות של התלמידים ולשתף את המחנכת במידה ועולה קושי, על מנת למצוא פתרון משותף.

השיח מול ההורים יכול להתקיים באופן קבוצתי ובו יהיה הסבר כללי על הציפיות והדרך בה ההורים יכולים להתגייס ולעזור. לאחר מכן, כדאי לקיים שיחות אישיות עם הורים על פי הצורך שלהם ושל התלמידים: תלמיד שמתקשה להיכנס למפגשים בזום, תלמיד שצריך עזרה בארגון הציוד או פינת הלמידה, תלמיד שאינו מגיש ת המשימות, הורה שלא מצליח להיכנס למערכת הממוחשבת ועוד.

במידה ומדובר על תקופה קצרה מספיק מפגש אחד או שניים, במידה ותקופת הלמידה מרחוק מתארכת, יש מקום לקיום מפגשים נוספים, על פי צורך של המחנכת והתלמידים או על פי צורך העולה מההורים.

עדכונים כתובים – עדכון שוטף, יומי או שבועי, באמצעות קבוצת הוואטסאפ או המייל. העדכון יכיל את המרכיבים הבאים:

• מערכת שעות מסודרת לכל השבוע.
• קישורים לכניסה לזום מראש במערכת השעות.
• הציוד הדרוש לכל שיעור.
• המשימות הנדרשות בכל יום.
• סיסמה אחידה או קבועה לכל החדרים והשיעורים על פי נושאים או אנשי הצוות.
• תזכורת בבוקר/ לפני תחילת שיעור.
• סיכום שיעור וסיכום יום בוואטסאפ.

חשוב לזכור שהלמידה מרחוק היא דבר חדש ואינה פשוטה עבור אף אחד מהצדדים. יצירת שגרה סביב למידה זו באמצעות מערכות קבועות מראש, ניסיון להימנע משינויים מידיים, עדכון מראש מה מצופה מהתלמידים במהלך השבוע מבחינת מטלות, הגשות, ציוד נדרש וכו' יאפשר להורים להתכונן מראש כבר לפני תחילת השבוע ולתכנן בצורה המתאימה ביותר עבורם את מהלך השבוע.

שאלונים או שיחות משוב – בזמן הלמידה מרחוק חשוב וכדאי לבדוק עם ההורים האם אופן הלימוד נכון ומתאים לתלמידים. האם כמות השיעורים מספיקה או שיש יותר מדי מפגשים ביום? האם המפגשים קצרים מדי או ארוכים? האם יש מקום לתרגול נוסף? האם יש ילד שזקוק למפגש אישי או שיחת טלפון? כדי לקבל מענה לשאלות אלה, אפשר לשלוח להורים אחת לתקופה שאלון  דיגיטלי או מספר שאלות באמצעות הוואטסאפ או המייל, או לקיים סבב שיחות אישיות עם הורים.

בכל שלושת האמצעים לשיתוף ועדכון ההורים, חשוב לשמור על מידתיות וענייניות ולא להעמיס על ההורים. כדאי לקבל משוב מההורים גם על עניין זה, איזו תקשורת מתאימה להם? באיזו תדירות נוח להם לקבל את המידע ובאיזה אופן?

התקשורת עם ההורים בזמן למידה מרחוק יכולה להיות גם הזדמנות עבור המחנכת לחיזוק קשר ולבניית אמון עם ההורים ואפשרות לבטא את עצמה. כדאי לנסח את התקשורת בצורה נעימה ומזמינה, ההולמת את אופי המחנכת, את הערכים ואת הדברים שחשוב לה להעביר ולומר, בנימה אישית ומקצועית.