ביקור
בית
ביקור בית הוא כלי להיכרות עם הילד בסביבתו הטבעית, יחד עם המשפחה שלו. הביקור מאפשר היכרות עם צדדים שלא באים לידי ביטוי בבית הספר, ומחזק את הקשר בין הילד, ההורים והמחנכת.
ביקור בית צריך להיות בהסכמת ההורים. הביקור יכלול לרוב ביקור בחדר של הילד, שיחה ומשחק, ושיחה עם ההורים.
במקרים בהם יש קושי ביצירת קשר עם הילד ובהיכרות עם הילד ניתן לבקר את הילד בביתו. (למשל: ילד מאד מסוגר, ילד שמביע התנגדות לקרבה, ילדה שלא מצליחה לבוא לידי ביטוי בכיתה). ביקורי בית יכולים להיות גם במקרים שהילד עבר אירוע משמעותי במשפחה (למשל: מחלה של אמא) או אירוע חריג בבית הספר (למשל: התפרצות זעם, התפרקות רגשית).
חשוב שהביקור יתבצע בהסכמה מלאה של ההורים ובתיאום עם ההורים, לשם כך כדאי להסביר להם את מטרת הביקור, את האורך שלו ומה המחנכת מצפה מהם בביקור. (למשל: “אשמח שתהיו נוכחים בהתחלה ואז יהיה לנו זמן לבד”, או: “אשמח אם נוכל לשבת ולדבר יחד עם הילד”).
ביקור בית יארך בין 20 דקות לשעה.
“אני עושה ביקורי בית במקרים הקיצוניים, כשאני ממש מתקשה להגיע אל הילד. הביקור משדר את המסר לילד של: הנה אני באתי אני הכרתי את הסביבה שלך, אני חלק מהחיים שלך. חשוב לי להגיע לחדר שלו לראות איפה הוא עובד, מה המקום השקט, מה החלקים בבית שמאפשרים לו מרחב של שקט.… כשמדברים עם ילד בארבע עיניים דברים נמסים ונראים קצת אחרת”.
(מעיין, מחנכת כיתה ו’, בי”ס גוונים, סתריה)
“אנחנו עושים הרבה ביקורי בית, יש מחנכות שעוברות את כל הכיתה. הרבה פעמים זה כדי לקרב, להכיר את המשפחות. הילדים מכירים למחנכות את המשפחות, את הבית, את פינת הלמידה. המחנכת הולכת ביחד עם היועצת. הילד מראה את החדר שלו ואת הפינה שלו. ההורים מעלים צרכים ובקשות.
זה מאד מרגיע את ההורים שהם יודעים שהמורה הולכת לעוד ביקורי בית, שהם יודעים שהמורה ממשיכה הלאה ושהביקור הוא לא רק להם”.
(רונית, מנהלת בי”ס, החשמונאים, יפו)
