תכנית
התנהגות
תכנית התנהגותית כיתתית מסייעת לעצב ולקדם התנהגויות חיוביות בקרב תלמידי הכיתה ומגבירה את המעורבות והאחריות שלהם להתנהגות ערכית. בניית התכנית נעשית בשיתוף מלא של התלמידים. הפעלת התכנית רותמת את התלמידים להשפעה על האווירה בכיתה והופכת אותם לאחראים ומעורבים.
בניית תכנית כיתתית חברתית במטרה ליצירת אקלים חיובי בכיתה או לשיפור התנהגות.
התכנית יכולה להתמקד במגוון תחומים:
בחירה של מטרה ממוקדת – לכל תכנית צריכה להיות מוגדרת מטרה התנהגותית ברורה וספציפית. יש להתאים את המטרה לגיל ולרמת התלמידים. הגדרת המטרה יכולה להיות של המחנכת או להתבצע יחד עם התלמידים. מעורבות של התלמידים בהגדרת המטרה תגביר את המחויבות שלהם לתוכנית.
שילוב התלמידים בבחירת יעדים ומאפייני התכנית – לאפשר לתלמידים לבחור את היעד הסופי של התכנית. למשל: כמה נקודות עליהם לצבור? כמה זמן עומד לרשותם? לבחור מה יהיה התגמול עבור הגעה ליעד? חשוב להסביר ולהגדיר יחד עם התלמידים מה בדיוק מצופה מהם. למשל: לפחות 25 תלמידים מוכנים עם הציוד על השולחן, כולם מגיעים בזמן לכיתה, אפס אירועי אלימות מילולית במשך שבוע.
הגדרת יעד אפשרי אך מאתגר – הצבת יעד אותו יצליחו התלמידים להשיג, על מנת שירגישו את תחושת ההצלחה, וכדי לחוש שמאמץ יכול להביא להצלחה. יחד עם זאת כדאי לבחור יעד שיאתגר אותם ושהם יצטרכו להתאמץ עבורו. יעד קל מדי לא יוביל להתגייסות של התלמידים להשגתו.
להימנע מהצבת מספר יעדים בו זמנית – לכל תכנית התנהגות צריכה להיות מטרה אחת או שתיים ויעדים ברורים, ורצוי שיהיה קשר בין שתי המטרות. כדאי לנסות להימנע מהצבת מטרות מרובות מתחומים שונים.
הגדרת משך זמן התכנית – כדאי לחלק את התכנית לפרקי זמן קצרים (יום/ שבוע/ שבועיים) לא כדאי למשוך את התכנית עד ליעד לא מוגדר (למשל: "עד שהצנצנת מלאה") כי התלמידים עלולים לאבד עניין. חשוב להגדיר יעד קרוב והגיוני.
בחירת תגמול כיתתי משותף – כדי להצליח לרתום את התלמידים למאמץ הכיתתי, כדאי לאפשר לתלמידים להציע מספר הצעות לתגמול ולערוך בחירה מבין האפשרויות.
התייחסות לתלמיד אשר אינו משתף פעולה בתכנית – כאשר תלמיד אחד אינו משתף פעולה ובהתנהגותו אף מרחיק את הכיתה מהשגת היעד, חשוב למצוא דרך לרתום אותו למשימה. ניתן לתת לו תפקיד כמו כתיבת הנקודות, תזכורת לתלמידים או למורים המקצועיים על התכנית או הכנת תכנית התנהגות אישית עבורו במקביל לתכנית הכיתתית.
קיום שיח כיתתי פתוח על התוכנית – במהלך זמן קיום התוכנית, כדאי להקדיש זמן לשיח על התקדמות, על השתתפות תלמידים, זמן לפרגון ומילים טובות לתלמידים והארת התנהגויות טובות. בשיחות אלה כדאי לשים דגש על המשמעות החברתית של התוכנית ולביטויים של שיתוף פעולה, אמפתיה בין תלמידים, מקום לקשיים של תלמידים בתוך הכיתה, אחריות חברתית ועזרה הדדית.
"יש לנו תכנית כיתתית – ככיתה אתם צריכים להתנהג כנדרש. התוכנית היא לצבור לייקים בשיעור. אם צברו 5 יש להם פעילות לבחירה – הם בוחרים למשל שיעור חופשי או צפייה בסרט. אם אחד נופל – אתם כולכם נפלתם. לפעמים זה היה מתסכל, כי אם ילד אחד לא הצליח אז זה עורר תסכול גדול. אבל עכשיו אני רואה שאם יש ילד שקשה לו אז באים אליו: "יוסי, אל תהרוס לנו את התוכנית, תשתדל יותר, תלך למורה, אני אעזור לך". זה גם עזר לתלמידים היותר מתקשים – כי הם התאמצו לטובת הקבוצה וזה עזר להם להסתכל אחד על השני".
(סתיו, מחנכת כיתה ה', בי"ס המגינים, קריית שמונה)
"הילדים הגדירו מבצע התנהגות בכיתה – הם אמרו למה הם רוצים שיהיו כללים. הם ניהלו את המבצע.
הם חילקו את הנקודות. בסוף השיעורים המורה אמרה למי לחלק – והם שמו את הנקודות על הלוח.
הילדים לא רצו לקנות בנקודות כי לא רצו שירד להם המספר, אז הם חשבו מה לעשות והיה דיון שלם, הם הגיעו לפתרון לכתוב את המספר של כמה צברת, ומתחת את הנקודות שנשארו לך".
(רחלי, מחנכת כיתה ו', בי"ס עופרים, ירושלים)
