תכנון
חודשי/שבועי

ניהול עצמי, שימור עצמי
ומניעת שחיקה

פרקטיקת תכנון חודשי/שבועי

תכנון חודשי ושבועי של תהליכי העבודה הינו כלי חשוב ומרכזי בעבודת המחנכת, ומסייע בשליטה ובניהול הזמן. התכנון יבנה בהתאם ללוח השנה ולאירועי בית הספר, לאור מטרות ההוראה ומענה דיפרנציאלי לתלמידים ויכיל גם משימות הקשורות לטיפוח אישי של התלמידים והיבטים חברתיים של הכיתה. התכנון החודשי יכול להכיל גם תהליכים מתמשכים לאורך השנה.

מטרות:

מתי בשנה:

כל השנה

איך מתבצע?

תכנון חודשי ושבועי של תהליכי הלמידה והתהליכים החברתיים בכיתה. התכנון הוא הבסיס לתוכנית העבודה והוא מהווה את הבסיס ואת הקו המנחה. בהתאם לצרכים משתנים ואירועים לא צפויים ניתן לבצע שינויים והתאמות על התכנון.   

כחלק משיטת העבודה של המחנכת ומניהול זמן, כדאי לבסס זמן קבוע לביצוע התכנון. למשל: כל יום חמישי בערב, עד ה- 25 לחודש הקודם.

ברמת התכנון החודשי נכללים:

  • אירועים ותאריכים מיוחדים. לדוגמא: חגים, ימי הולדת, אירועים בית ספרים, אירועים כיתתיים.
  • שגרות פדגוגיות. לדוגמא: ישיבות, הערכות, ציונים, אסיפות הורים.
  • תהליכי הוראה על פי מקצועות. לדוגמא: יחידות לימוד, חלוקה לשיעורים.
  • תהליכים כיתתיים. לדוגמא: פרוייקטים מיוחדים, תהליכים חברתיים, חלוקה לקבוצות, סדר ישיבה.
  • שיעורי בית

ברמת התכנון השבועי נכללים:

  • תהליכי למידה. לדוגמא: חלוקה לשיעורים, חומרי לימוד, עזרי הוראה, התייחסות לדיפרנציאליות ושונות בית תלמידים, חלוקה לקבוצות עבודה.
  • משימות הקשורות לתלמידים. לדוגמא: שיחות אישיות, שיחות עם הורים, עדכונים, בקשות מוועד כיתה, מענים ייחודיים.
  • משימות הקשורות לעבודה מול מורים אחרים. לדוגמא: שיחות, עדכון, ישיבה, העברת חומרים.
  • משימות הקשורות להיבטים תפעוליים או אחרים. לדוגמא: הדפסת חומרים, קניות מיוחדות לכיתה, הכנות לקראת שיעורים או פרויקטים.
  • מידע מהתכנון החודשי לאותו שבוע, בצורה מפורטת יותר.

כחלק מיצירת אמון, תקשורת, בהירות ובטחון עם ההורים, מומלץ לשתף את ההורים בתכנון השבועי/חודש. הכוונה היא להיבטים הקשורים ללמידה, לאירועים מיוחדים ולפרויקטים של התלמידים, ולא להיבטים הקשורים לעבודת המחנכת. במידה ומדובר בתכנון שבועי, ניתן לצרף את התכנון השבועי לסיכום השבוע החולף וכך גם בתכנון חודשי, צירוף לניוזלטר או עדכון המתבצע בסוף החודש.

לצד התכנון, חשוב לשמור על גמישות ויכולת לשנות ולהתאים את התכנון לאירועים בלתי מתוכננים ושינויים בלוחות הזמנים. לצד החיים בעידן של שינויים, מתאפיינת מערכת החינוך ובתי ספר וסביבה דינאמית, מרובת משימות ואירועים. התוכנית צריכה להיות כזאת, אשר יכולה להתמודד עם שינויים להשתנות ועדיין עמוד במטרות החינוכיות שלשמן נכתבה. הדבר חשוב גם עבור מניעת תסכולים אצל המחנכת ומניעת שחיקה לאורך זמן.

לעוד דוגמאות והרחבה על פרקטיקת תכנון חודשי/שבועי:

"התכנון השבועי שאני עושה הוא נטו לימודי. בזכות התכנון אני מגיעה חדה לשיעורים, זה סופר חשוב. הדברים הפרטיים והאישיים, רגשי וחברתי לא נכנסים בתכנון השבועי, אלא אני כותבת אותם ביומן. אני עושה את זה עד יום חמישי, בסופ"ש לא נוגעת בעבודה". 

(מחנכת כיתה ה', ירושלים)

"אחד הדברים שצריך זה שכל הנושא הלימודי יהיה ערוך ומוכן. כשאני יודעת שתכנית הלימודים מוכנה, אני מרגישה בטוחה ואני יותר פנויה לטפל בעניינים חברתיים, רגשיים, אישיות של הילד.  מה זה אומר תכניות? יש המון משתנים אבל יש בסיס שמאפשר רוגע, שליטה על הוחמר ויותר פניות. ארגון של המידע, ארגון של תכניות הלימודים. אנחנו עובדים לפי תכנון שבועי וזה כלי נהדר. 

(חלי, מחנכת כיתה ו', בי"ס קשת, כפר ורדים)

"תכנון שבועי – אני לא קיימת בלי הדבר הזה. אני יושבת בחמישי בערב או בסופ"ש ועושה לעצמי תכנון ברמת שעות. יש בתוכו גם את המשימות הקטנות שלי וגם את כל המשימות של התלמידים, לדבר עם הילד הזה והזה, לצלם את הדפים. כשיש לי שבוע שאין לי את זה, אני לא מתפקדת. כשאני נכנסת לכיתה אני כל כך מוסחת, אז אם זה כתוב לי זה ממש עוזר. אני צריכה שיהיה לי כתוב בריבוע של הדף מה אני עושה. יש כאלה שמשתמשות גם בצבעים".

(ענת, מחנכת כיתה ב', בי"ס שבילי רעות, מועצה אזורית מנשה)

"טיפ חשוב: אם יש משהו שלא לעשות – זה לתכנן הכל קדימה. התכנון צריך להיות לטווח קצר. חייב להיות דינאמי ומשתנה. בחודש הראשון  את רק מכירה את התלמידים והכיתה, עוד לא מתכננת כלום.

בעבר הייתי עובדת ומתכננת הרבה קדימה, היום אני מבינה שאין טעם להכין מערכים הרבה קדימה. ברמת השבוע שבועיים קדימה".

(עדי, מחנכת כיתה ו', בי"ס שמעוני, גבעתיים)

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אוהבים מה שאתם רואים?

רוצים לקבל עוד דברים טובים במייל?

הירשמו ונדאג שתישארו מעודכנים!
דילוג לתוכן