"הנושא של להשאיר חבר לבד בהפסקה חשוב לי מאד. אמפתיה זו בעצם מיומנות חיים ושריר שחשוב לי ואני תמיד דואגת לטפח אותו אצלנו בכיתה. אחת האימהות סיפרה שהבן שלה ביום הראשון חזר הביתה והיא שאלה אותו מה למדתם "שלא משאירים חבר לבד בהפסקה". זו מנטרה שחוזרים עליה כמו עוד הרבה דברים".

"הפסקה מתוכננת זה בעצם שכל ילד יודע במה הוא ישחק. הם משתפים כשאנחנו חוזרים מהפסקה: "ניסיתי לשחק ולא היה לי עם מי" אז אנחנו מקיימים דיון וחושבים מה יהיה בהפסקה הבאה. מתכננים עם מי כל אחד ישחק. זה לא קורה כל הזמן, זה דורש השקעה של זמן. אבל אם אני רואה שיש צורך, למשל אחרי תקופה שחזרנו מסגר, כשילדים עוד לא מתמצאים במרחב, כשקשה להם כשעוד לא נפתחו לגמרי, אחרי סוף שבוע, חופשה של חג. במקומות שבהם הם צריכים יותר תיווך וילדים שחוו קושי בהפסקה קודמת או יום קודם. עוזרים להם להפיק מה-20 דקות האלה את המרב. שלא יהיו עצובים ומבואסים".

(מאיה, מחנכת כיתה ב', בי"ס ירושלים, בת ים)