תיווך זמני
הפסקה

חינוך לערכים והכיתה
כקבוצה חברתית

פרקטיקת תיווך זמני הפסקה

זמן ההפסקה הוא בין הזמנים המשמעותיים עבור הילדים במהלך יום הלימודים. עבור חלקם זמן זה אינו פשוט ודורש מהם השקעה רבה של אנרגיה על מנת למצוא את מקומם ולהיות חלק מהאינטראקציה החברתית. תכנון כיתתי של ההפסקה טרם היציאה אליה, עוזר לכל הילדים להרגיש שייכים ולהשתייך חברתית ומחזק את הערבות ההדדית בכיתה.

מטרות:

התאמה לגילאים:

כל הגילאים

מתי בשנה:

באופן מוגבר, בתחילת שנה ואחרי חופשות או ריחוק מבית הספר, לאורך כל השנה

איך מתבצע?

תכנון ההפסקה מבחינה חברתית יחד עם התלמידים. התכנון יבצע לפני ההפסקה. לאחר ההפסקה או בסוף יום הלימודים תתבצע שיחת משוב עם הכיתה על היבטים חברתיים בהפסקה.

לפני יציאה להפסקה:

  • כמה דקות לפני תום השיעור יתבצע זמן מתוך השיעור בו נעשה בירור ובדיקה כי לכל אחד מתלמידי הכיתה ידוע מה הוא רוצה ומתכנן לעשות במהלך ההפסקה. ניתן לעשות את הבדיקה באמצעות סבב בין התלמידים, או באמצעות סימון מוסכם (למשל: אצבע למעלה אצבע למטה, שלט של "יודע/לא יודע/מחפש רעיון").
  • כתיבה של רעיונות למשחקים על לוח ואפשרות לתלמידים להשתבץ על פי המשחק שהם רוצים. חשוב להתייחס למספר תחומי עניין שיש בכיתה וסוגי משחקים: משחק בחצר, משחק בכיתה, משחק קופסה ועוד. בהמשך השנה ולפי הצורך אפשר להעביר את האחריות לשיחה לתלמידים שתפקידם נאמני חברות בהפסקה או תורני הפסקה.
  • אפשר להכניס שימוש במנטרות קבועות לדוגמה: "לא משאירים חבר לבד בהפסקה" או "אין מצב שמפנים את הגב" ולחזור עליהן לפני כל יציאה להפסקה.

בהפסקה עצמה:

  • תלמידים אשר תפקידם הוא נאמני הפסקה או תורני הפסקה מוודאים כי כל הילדים נמצאים עם חבר או עוסקים במה שהם בחרו.
  • "ספסלי חברות" – ספסל מוגדר בחצר בית הספר עליו מתיישבים כאשר מחפשים חבר לשחק איתו. כדאי להזכיר לילדים את האפשרות הזו גם לשבת כדי למצוא חבר למשחק וגם לעבור ליד ולשים לב אם יושב שם חבר, ולהזמינו למשחק משותף.
  • תשומת לב לחברים מהכיתה.

אחרי ההפסקה:

  • זמן לעיבוד האינטראקציות החברתיות.
  • חשוב לשים לב להתנהגויות חיוביות של התלמידים, לעודד ולפרגן לתלמיד שעזר לתלמיד אחר, או שפעל בדרך חיובית כלפי חבר.
  • שיח סביב מצבים בהם לא שיתפו חברים או שהייתה התנהגות לא חברית כלפי אחד התלמידים.
  • פתרונות ורעיונות חדשים לקראת ההפסקה הבאה.

שאלות לדוגמא לשיח משוב אחרי הפסקה:

  • איך הרגשת בהפסקה?
  • איך היה לכם המשחק?
  • האם כולם הרגישו שיש להם עם מי לשחק?
  • האם הרגשת נוח בפעילות שבחרת?
  • מה עבד טוב? מה לא עבד טוב?
  • האם חבר עזר לכם? האם עזרתם לחבר?
  • מה הייתם רוצים לומר לחבר בכיתה?

"הנושא של להשאיר חבר לבד בהפסקה חשוב לי מאד. אמפתיה זו בעצם מיומנות חיים ושריר שחשוב לי ואני תמיד דואגת לטפח אותו אצלנו בכיתה. אחת האימהות סיפרה שהבן שלה ביום הראשון חזר הביתה והיא שאלה אותו מה למדתם "שלא משאירים חבר לבד בהפסקה". זו מנטרה שחוזרים עליה כמו עוד הרבה דברים".

"הפסקה מתוכננת זה בעצם שכל ילד יודע במה הוא ישחק. הם משתפים כשאנחנו חוזרים מהפסקה: "ניסיתי לשחק ולא היה לי עם מי" אז אנחנו מקיימים דיון וחושבים מה יהיה בהפסקה הבאה. מתכננים עם מי כל אחד ישחק. זה לא קורה כל הזמן, זה דורש השקעה של זמן. אבל אם אני רואה שיש צורך, למשל אחרי תקופה שחזרנו מסגר, כשילדים עוד לא מתמצאים במרחב, כשקשה להם כשעוד לא נפתחו לגמרי, אחרי סוף שבוע, חופשה של חג. במקומות שבהם הם צריכים יותר תיווך וילדים שחוו קושי בהפסקה קודמת או יום קודם. עוזרים להם להפיק מה-20 דקות האלה את המרב. שלא יהיו עצובים ומבואסים".

(מאיה, מחנכת כיתה ב', בי"ס ירושלים, בת ים)

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אוהבים מה שאתם רואים?

רוצים לקבל עוד דברים טובים במייל?

הירשמו ונדאג שתישארו מעודכנים!
דילוג לתוכן