תוכניות
אישיות
תוכניות אישיות לתלמידים הן כלי משמעותי ליצירת מענים מותאמים על פי צרכים ייחודיים של כל ילד, בהיבט הלימודי, החברתי או הרגשי. התוכנית יכולה להיות מיושמת ברמה המערכתית-בית ספרית באמצעות צוות רב תחומי, או ברמה הכיתתית, בין המחנכת לתלמיד. תוכנית אישית יכולה להיות ארוכת טווח או מוגדרת לתקופה קצרה. עוצמתה של התוכנית האישית היא בהיותה מותאמת לתלמיד, עקבית, גמישה ויצירתית ובכך עונה בצורה מדויקת על הצורך של התלמיד בתקופת הזמן הספציפית.
תוכנית אישית לתלמידים נותנת מענה לצרכים הייחודיים של כל אחד, אם בהיבט הלימודי, בהיבט החברתי או בהיבטים אישיים.
לבחירת המחנכת אם לעבוד בשיטת תוכניות אישיות עבור כל התלמידים בכיתה או לחלקם, והן נבנות על פי איתור צרכים, על פי סדרי עדיפויות ועל פי זמינות משאבים.
את התוכנית ניתן לבנות יחד עם היועצת, עם מנהלת בית הספר או עם מורות עמיתות.
חשוב מאד! הילד צריך להכיר את היעדים ולהיות מודע אליהם כל הזמן. תפקיד המחנכת לומר לו את היעדים, להזכיר לו ולהתייחס להתקדמות שלו ביחס אליהם לאורך כל תקופת התוכנית.
רעיונות למענים ייחודיים ותגמולים:
במקרים מסוימים, בהם יש תלמידים רבים בכיתה שלהם תוכניות אישיות המתוגמלות באמצעות צבירת נקודות, ניתן לייצר הד כיתתי לעניין ולהכריז על “תוכנית כיתתית”. בשיטה זו כל תלמיד שצבר נקודות מוסיף אותן לנקודות הכיתתיות. כאשר הכיתה צוברת סכום נקודות, הם מחליטים ביחד על ה”פרס”, ומקבלים אותו יחד. כך כל תלמיד מתקדם ביחס למטרות האישיות שלו ובמקביל תורם לכיתה.
תוכנית כיתתית יכולה לשמש גם למטרות כיתתיות הנוגעות לשגרות, יצירת סדר, ניהול כיתה והתנהגות.
התאמה לתלמיד: התוכנית צריכה להיות מותאמת לאופי התלמיד, לחוזקותיו ולמגבלותיו. על המחנכת להכיר את התלמיד לעומק ולבחור את המענים בהתאם לילד.
עקביות: כאשר מחליטים על דרך פעולה ועל תגובות לאור הצלחה/אי הצלחה, יש להיות עקביים ולהתמיד בדרך זו לאורך זמן. עקביות מול התלמיד היא קריטית להצלחה.
גמישות ויצירתיות: לאורך התהליך, יש לבצע הערכה ומשוב ולהיות גמישים ויצירתיים במידה ויש צורך בשינוי. במידה ויוחלט להוסיף דרך פעולה או לשנות, יש לשקף זאת לילד ולהסביר לו את מהות השינוי. לאחר השינוי יש להתמיד בדרך זו (ראה עקרון העקביות)
שקיפות ושיתוף: הצלחת התוכנית תלויה במוטיבציה של הילד להתקדם ולהשתפר. לשם כך יש לייצר שקיפות מול הילד ושותפות שלו בקביעת המטרות ובדרכי הפעולה (במידת האפשר ובהתאמה לגיל).
שיתוף הורים: חשוב מאד לשתף את ההורים בתוכנית האישית של הילדים, לשמוע מהם על הילד ועל האופן בו הם רואים את הצרכים של הילד, וליצור אצלם מוטיבציה לעידוד הילד לאור התוכנית האישית, להתעניינות ושיח עם הילד. כדאי לבצע בפגישה אישית פרונטלית.
“חשבתי על כל ילד בהיבט האישי-רגשי ומהו הדבר שיכול לקדם אותו, מה המענה שאני צריכה לתת לו. למשל יש לי ילדה מאד מופנמת והיא מאד מתקדמת מבחינת הקריאה. המשימה שלי הייתה שיראו אותה. גיליתי שהיא רוקדת, הכנסתי אותה לקבוצת ריקוד כדי שהיא תופיע” אני חושבת על כל ילד ומה המענה שאני צריכה לתת לו.
בהיבט הלימודי, לכל ילד יש מחברת של ניהול עצמי. במחברת הזאת הם מסמנים מה הם עשו בזמן הנחיה. אני כותבת להם מה הילד צריך להציג לי השבוע ומה הוא צריך לעשות. יש טבלה שהוא מדביק במחברת, והיא אישית. זה המון עבודה אבל זה עוזר לי לדייק את העבודה”
(לבנת, מחנכת כיתה א’, שכונתי שפירא, תל אביב)
“בתוכנית צבירת הנקודות אין הורדות ממה שהילד צבר. אם הרווחתי משהו אז לא מורידים ממני. אם אני לא מתנהג טוב אני לא אקבל חדש אבל לא יורידו לי. הילד התאמץ בשביל הנקודות ולכן אני לא אוריד לו. השנה אספנו נקודות בפנקסים של “כרטיסי אשראי”. את הפנקס הם שומרים אצלם. זה חלק מהאחריות האישית לשמור על מה שהשגת.”
(סתיו, מחנכת כיתה ה’, בי”ס המגינים, קריית שמונה)
“אני בונה את התוכניות האישיות לתלמידים עם היועצת. למשל לילד אחד יש קושי בניהול ארגון זמן, אז בשבילו בניתי תוכנית חיזוקים. אני עובדת איתו על משהו אחד, כל פעם מיומנות אחרת, מגדירה מה הכי חשוב לי. עם ילדה אחרת אני חייבת גבולות מאד ברורים ואני שמה דגש על זה. יש לי ילד שקשה לו מאד רגשית אז אני יודעת שהכי חשוב לי לראות אותו”.
(עדי, מחנכת כיתה ו’, ביס שמעוני, גבעתיים)
