שיתוף
ותמיכה

ניהול עצמי, שימור עצמי
ומניעת שחיקה

פרקטיקת שיתוף ובקשת עזרה ותמיכה מהמנהלת והיועצת

הבנה של המחנכת שיש לה מנגנוני תמיכה, עזרה ושהיא אינה לבד, יכולה לסייע לה בצורה משמעותית בהתמודדות עם מורכבות התפקיד ואתגרים העולים בהתמודדות עם הילדים, ההורים והמערכת. יצירת תחושה אצל המחנכת שיש למה מקום, שהיא מוכלת ומוחזקת רגשית, מאפשרת לה התמודדות קלה יותר ושומרת על החוסן הנפשי שלה לאורך זמן.

מטרות:

מתי בשנה:

אורך השנה

מה הכוונה?

המחנכת בבית הספר אינה עובדת לבד, אלא היא חלק מארגון ומצוות חינוכי. אחד מתפקידי המנהלת ומתפקידי היועצת הוא תמיכה במחנכת והכלה רגשית שלה.

התמיכה וההכלה צריכה להגיע מצד המנהלת והיועצת, אך במידה רבה תלויה גם במחנכת ובאופן בו היא מבקשת עזרה ותמיכה.

חשוב מאד לא להיות לבד עם הרגשות הקשים ולשתף. במקרים של עומס רגשי, קושי או התפתחות של רגשות שליליים, יכולה המחנכת להיעזר במנהלת וביועצת, על ידי שיתוף ופורקן רגשי.

הפורקן הרגשי והשיתוף יכול להתבצע גם בצורה ספונטנית ואקראית וגם בצורה ממוסדת, למשל:

  • פגישה ושיחה בבית הספר
  • שיחה טלפונית אחרי שעות הלימודים
  • פגישה לאחר שעות הלימודים בבית המחנכת או פגישה במקום ניטרלי (כמו בית קפה)
  • במסגרת ישיבות צוות או פגישות אישיות קבועות
  • במסגרת תהליך ליווי או טיפול אישי של המחנכת על ידי היועצת, המנהלת או גורם מקצועי אחר מבית הספר (למשל פסיכולוגית בית הספר)

לעוד דוגמאות והרחבה על פרקטיקת תכנון חודשי/שבועי:

"הייתה לי שנה ממש קשה שהייתי מגיעה הבית ומתפרקת. זה גבה מחיר משפחתי.

ברגעים קשים חשוב לשתף את הצוות שלך, לשתף את היועצת, לא להיות שם לבד ולא לשמור לעצמך, לבקש תמיכה ולקבל עצות.

המנהלת ויועצת תמכו בי ועזרו לי בפן האישי, הן תמכו בהחלטות שלי. 

המנהלת התקשרה כל יום לשאול אותי איך אני מרגישה ומה שלומי. הרגשתי באמת כאילו היא חברה שלי".

(ליאת, מחנכת כיתה ד', בי"ס אלומות, באר שבע)

"היה לי תלמיד אלים שניסה ממש לבדוק את הגבולות שלי. השבועיים הראשונים היו לי מאד קשים. בשלב מסוים נכנסתי למנהלת ואמרתי לה שאני לא יכולה לבד, הרמתי דגל אדום, ביקשתי עזרה.

היא לא נתנה לי פתרון אבל עצם הפורקן מאד עזר לי, הרגשתי שאני לא לבד".

(מלי, מחנכת כיתה ג', בי"ס קשת, כפר ורדים)

"היה לי תלמיד מאד אלים וקיצוני ממקומות לא ברורים. מכיתה א' היה שם סבל מאד גדול, במחצית הראשונה של כיתה ו' הילד עזב את הכיתה ואת בית הספר. אני ליוויתי אותו שנה וחצי. היה לנו מאד קשה איתו.

בשלב מסוים פחדתי ממנו ברמה האישית, היה לי גיבוי מטורף מהמנהלת. הייתי בעבודה מאד צמודה עם המנהלת והמפקחת. הן עשו איתי עבודה רגשית. חייבים גיבוי מהמנהלת בצורה מאד צמודה, כי אחרת מתפרקים".

(יפעת, מחנכת כיתה ה' , ב"ס אחוזה, חיפה)

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אוהבים מה שאתם רואים?

רוצים לקבל עוד דברים טובים במייל?

הירשמו ונדאג שתישארו מעודכנים!
דילוג לתוכן