משאבים
נוספים
ריבוי התלמידים בכיתה והשונות ביניהם יוצרים מציאות בה המחנכת לא יכולה לתת את המענה לכל צרכי התלמידים לבדה. שימוש במשאבים נוספים לכיתה והפניית תלמידים למענים חיצוניים במסגרת בית הספר או תוכניות ייחודיות, מאפשרים מענה לצרכים מגוונים של תלמידים ומקדמים שוויון הזדמנויות וחינוך הוגן. לשם כך צריכה המחנכת להכיר את המשאבים הקיימים ולדעת איך להשתמש בהם לטובת תלמידיה.
לאחר תחילת השנה ומיפוי צרכי התלמידים בתחומים השונים, ובהתייעצות עם הצוות הבין מקצועי של בית הספר, תבחר המחנכת תוכניות חיצוניות ומשאבים חיצוניים בהם היא יכולה להשתמש, עבור קידום חלק מתלמידי הכיתה.
לשם כך על המחנכת להכיר את המשאבים הקיימים בבית הספר, ברשות או באמצעים אחרים. האחריות להיכרות עם המשאבים היא גם של המחנכת וגם של המנהלת, והיא תלויה במידה רבה בתקשורת עם מנהלת בית הספר ודרכי העבודה בבית הספר, בניסיון ובשנות ההוראה בבית הספר ומחוצה לו ובקשר עם מורים אחרים בצוות החינוכי.
לאחר הבחירה של משאבים חיצוניים מתאימים עבור התלמידים, המחנכת תבצע מעקב לאורך השנה, שינוים והחלפות בין מענים לתלמידים שונים במידת הצורך (באמצעות טבלת מעקב או אמצעי אחר, ראה פרקטיקות לזיהוי צרכים, מיפוי ומעקב).
חשוב לוודא כי המשאבים מופנים למספר תלמידים רחב ככל האפשר ולא לתלמידים בודדים וכי חלוקת המשאבים הינה חלוקה הוגנת.
“כשאני מפנה תלמידים לשעות פרטניות אני משתדלת לאזן, גם ילדים שזקוקים לעזרה וגם כאלה שזקוקים לתגבורים. אני מעדיפה להוציא לפרטני מספר ילדים קטן, 2-3 ילדים, ולקחת אותם יותר פעמים”.
(איילת, מחנכת כיתה א, בי”ס אלומות, באר שבע)
“יש אצלי 2 סייעות ו 2 סטודנטיות, אני נעזרת בהן רבות כמשאב חשוב. הסטודנטיות מקבלות את התכנון השבועי לפני. הן יודעות את מה הולך להיות. הסטודנטיות מלוות אותנו הרבה זמן, הן כבר מכירות את התלמידים.
לפני שאני מוציאה קבוצה ללמידה איתן אני מעדכנת אותן על היבטים מסוימים, כמו היבטים רגשיים חברתיים.
אני מסתייעת בהן גם להיבטים רגשיים וחברתיים. יש לי ילדה מאד רגישה וביישנית. אמרתי לה שהיא בוחרת שתי חברות והן יוצאות לשחק ביחד משחק עם הסטודנטית”.
(תהילה, מחנכת כיתה א’, ב”ס שמרית אור, נתניה)
“יש לנו בבית הספר מישהי שהמנהלת הקצתה, שהוגדרה כ”כוח עזר קבוע”. אנחנו (המחנכות) יודעות שיש לנו אותה למה שצריך ומה שעולה. לדעתי צריך אשת צוות כזאת לכל שכבה.
אנחנו נעזרות בה לכמה המטרות: אם אני רוצה לעודד ילד, הוא הולך אליה וזה כמו פרס. אם ילד שנמצא בטנטרום ולא מצליח להתמודד, אז אני מפנה אותו לשם והוא מקבל את תשומת הלב שהוא זקוק לו, או לפעמים זו סנקציה כתוצאה על התנהגות שמפריעה לכיתה”.
(זהר, מחנכת כיתה ד’, בי”ס אלונים, ראשון לציון)
