כלים
לניהול זמן

חינוך הוגן, שוויון הזדמנויות
ומיצוי פוטנציאל

פרקטיקת שימוש בכלים לניהול זמן, ארגון ותכנון

שיטות לניהול זמן הלמידה, לארגון ולתכנון, מהוות כלי עזר בפיתוח מיומנויות תלמידאות ולמידה עצמאית. הקניית הרגלים של סדר וארגון בהקשר ללמידה בבית הספר, מעצימה אצל הילדים את הרגשת המסוגלות העצמית, מייצרת בטחון ורוגע ומפנה אותם ללמידה. עבור ילדים עם קשיי התארגנות או הפרעת קשב וריכוז, הרגלים אלה אף חשובים יותר, ומקלים עליהם בבית הספר.

מטרות:

התאמה לגילאים:

כל הגילאים, בהתאמה

מתי בשנה:

לאורך כל השנה

איך מתבצע?

בתחילת השנה, תבחר המחנכת את כלי הניהול וארגון המתאימים לה ומתאימים לגיל התלמידים ולצרכיהם (על בסיס היכרות קודמת עם התלמידים, אם קיימת).

כדאי להתחיל עם כלי מרכזי אחד או הרגל אחד לכל הכיתה, ובהדרגה להוסיף כלים נוספים.  ניתן גם לבחור מספר כלים, ולהתאימם לילדים שונים, הנמצאים ברמות מיומנות ארגון שונות.

הכלים יתייחסו למספר היבטים:

  • רמות לתכנון זמן – שנתי, חודשי, שבועי, יומי.
  • ניהול זמן למידה – מה הזמן העומד לרשותי? מה יש לי לעשות ומתי אני עושה את זה?
  • הגעה בזמן/מניעת איחורים – תכנון זמן לאחור.
  • תכנון למידה – רשימת משימות לימודיות, תעדוף וסידור המערכת השבועית, משימות קבוצתיות (דורשות תיאום), משימות עצמאיות.
  • פיתוח מודעות והיכרות עם עצמי – מה קשה לי? מה קל לי? ממה אני מעדיף להתחיל? באיזה שעות נוח לי יותר ללמוד?
  • תזכורות ושיטות סימון – שעון, פתקים, יומן, צבעים, רשימות.
  • סביבת למידה וציוד אישי – ארגון פינת הלמידה, אחריות על הציוד, התאמת ציוד למשימות.

עקרונות להיכרות ושימוש בכלים לסדר וארגון:

  • בשלב הראשון, תתבצע היכרות עם הכלי והסבר. למשל: הצגת מערכת השעות, היכרות עם סוגי משימות, היכרות עם שעון וחישוב לוח זמנים.
  • בשלב השני, תתבצע הנחייה להתנסות עם הכלי. למשל: לסמן משימות על מערכת השעות, לדרג רשימת משימות לפי הערכת זמן ביצוע, לסמן משימות על פי צבעים, להכין לי רשימת ציוד.
  • לאחר מכן, תשתמש המחנכת בכלי שבחרה עם התלמידים לאורך זמן, ותנחה אותם לשימוש חוזר בכלי בהתאם לצורך, למערכת השעות ולמשימות הלימודיות.
  • משוב – ניתן לערוך רפלקציה על השימוש בכלי אחת לתקופה, אל מול התלמיד באופן פרטני או במסגרת שיח כיתתי.

דוגמאות לכלים ושיטות לניהול זמן, סדר וארגון:

  • שימוש בשעון – היכרות עם שעון ותרגול שימוש בשעון. תרגול זמן משימות מגוונות (הליכה ממקום למקום בבית הספר, ארגון הישיבה בכיתה, קריאת טקסט, משחק, אכילה), השוואה ויחסים בין זמנים (למשל: הזמן שאני אוכל הוא 4 פעמים הזמן שלוקח לי להתלבש, הזמן שאני קורא עמוד שווה לזמן שאני פותר 4 תרגילים בחשבון).
  • חישוב זמן לאחור – סימון השעה בה צריך להגיע למקום או לבצע משימה מסוימת. כתיבת רשימה של כל הפעולות שצריך לעשות לפני, והערכת זמן לכל אחת מהפעולות. חישוב הזמן בו צריך להתחיל להתארגן על מנת לעמוד בזמן. למשל: “אני צריכה להגיע לבית הספר ב 8:00. הנסיעה לוקחת 10 דקות, הדרך לאוטו 5 דקות, אז אני צריכה להיות במעלית ב- 7:45. כדי להיות במעלית אני צריכה 10 דקות לאכול ולשתות, 10 דקות להתלבש ועוד 5 דקות לארגן את התיק. אז אני צריכה לקום ב 7:15, כדי להיות בבית הספר בזמן”.
  • תכנון שבועי של משימות – בכל תחילת שבוע, קריאה של מערכת השעות והמשימות הלימודיות באותו שבוע. לאחר מכאן הערכת זמן של משימה, ושיבוץ של המשימות לפי זמנים המתאימים לכל ילד (מתאים לתקופות של למידה עצמאית מרחוק או לזמן למידה עצמאית בכיתה). מומלץ לשתף את ההורים בתכנון השבועי.
  • סדר יום על הלוח – מקום קבוע על הלוח, כתיבת שעות ושמות השיעורים, נושאי השיעור או משימות מרכזיות בכל שיעור, משימות מיוחדות, תורנים, הודעות.
  • יומן אישי – היכרות עם מבנה יומן, שימוש ביומן ידני או דיגיטלי. כתיבה של מערכת השעות, שיבוץ תאריכים חשובים ומשימות לימודיות, כתיבת דברים אישיים (שאינם קשורים לבית הספר), ניתוח של ימים ביומן (עמוסים/ריקים) ותרגול תכנון שבועי.
  • יומן כיתתי – יומן דיגיטלי שיתופי. על יומן זה/מערכת שעות שבועית, מסומנים השיעורים והמשימות. כל תלמיד משבץ את המשימות לעצמו (למשל בצבע מסוים או בכתיבת שם). על יומן מסוג זה יכולים התלמידים גם לסמן אם ביצעו/לא ביצעו את המשימה. כך התלמידים יכולים ללמוד אחד מהשני, והמחנכת יכולה לעקוב אחר מערכות הלמידה של כולם. שיטה זו טובה למעקב וגם למיפוי וללמידה על הרגלי הלמידה והמצב של הכיתה, לאורך זמן.
  • גוגל קלאסרום – ארגון משימות הלמידה לתלמידים בפלטפורמה דיגיטלית. הסבר והדגמה לתלמידים על הכניסה, על ארגון המשימות והרשימה, על התקשורת עם המורה באמצעות האפליקציה, איך רואים את התלמידים האחרים, מעקב אחר הלמידה של עצמי.

עוד דוגמאות והרחבה על שימוש בכלי לניהול זמן:

“אני מלמדת מה זה להיות לומד עצמאי. למשל יום לפני כבר מוציאה את המערכת, כותבת לי שעות ומשימות, מה אני לא דוחה? כל בוקר אני פותחת  את ה webtop ואנחנו עוברים על התכנון שבועי ורואים בדיוק מה יש לנו בלו”ז. אני לוקחת מרקר ומדגימה להם איך לסמן משימות שעשיתי. מסבירה ברזולוציות הכי קטנות.

אני שואלת שאלות כמו: מתי אני יכול לקחת הפסקה של רבע שעה לארוחת בוקר? מתי אני חוזר ללמידה? איפה המיקוד שלי צריך להיות? איפה אני מתקשה וצריך לבקש עזרה?

ללמד ולפתח מיומנות של לומד עצמאי זה מתחיל בלדעת מתי אני נכנס להתרחץ ומתי אני עולה למיטה, מתי אני עם הפלאפון. אני מקדישה שיעורים שלמים על ניהול זמן“. 

(מעיין, מחנכת כיתה ו’, בי”ס גוונים, סתריה)

בתחילת הקורונה מצאתי מערך על ניהול עצמי והעברתי אותו לתלמידים. ממש לימדתי את התלמידים ביחס לדברים שלהם, העומס שהיה עליהם באותה נקודת זמן בשנה. פתחתי להם טבלה ועשיתי להם חלוקה: מה יש לי לעשות? למתי? כמה זמן אני משער שאני צריך כדי לעשות את המשימות? מה עוד יש לי בלו”ז שאני צריך להכניס?

הם תכננו לעצמם את הזמן. ברגע שילד יושב ומחלק לעצמו את הזמן, הוא רואה שזה אפשרי.  זה עזר להם מאד. זה שהם עשו את זה אחד ליד השני , הם גם יכלו לשתף כמה זה עזר להם.”

(מחנכת כיתה ו’, תל אביב)

שיתוף:

אוהבים מה שאתם רואים?

רוצים לקבל עוד דברים טובים במייל?

הירשמו ונדאג שתישארו מעודכנים!
דילוג לתוכן