שיח
רפלקטיבי

ראייה ותכלול
הוליסטי של הילד

פרקטיקת שיח רפלקטיבי בסוף יום

שיח רפלקטיבי בסוף יום מאפשר לתלמידים לעצור לרגע ב"תפר" בין בית הספר חזרה הביתה, ולעבד את החוויות שעברו באותו היום בבית הספר. שגרה של שיח רגשי-חברתי מחזקת את הפתיחות בין התלמידים, את מיומנויות התקשורת, המודעות העצמית וההבעה העצמית. השיח יכול להיות פתוח, באמצעות שאלות מנחות או בכלי עזר לשיחה.

מטרות:

התאמה לגילאים:

כל הגילאים

מתי בשנה:

לאורך כל השנה

איך מתבצע?

בסוף כל יום לימודים, יוקדש פרק זמן לשיח רגשי-חברתי בכיתה. בין 10-20 דקות.

את השיחה אפשר להנחות בצורה ישירה או על ידי שאילת שאלות, ואפשר להשתמש בכלי עזר כגון קלפי הבעה, מניפת שאלות, כרטיסי רגשות, תמונות, מילים, משפטים "מסכים/לא מסכים" ועוד.

שאלות אפשריות לשיח רפלקטיבי לסיכום יום:

  • איך אתם מרגישים בסוף היום הזה?
  • משהו חדש שלמדתם היום?
  • מה גיליתם על עצמכם היום?
  • חוויה טובה שהייתה לכם היום/חוויה לא נעימה שהייתה לכם היום?
  • משהו מחוץ לבית הספר שהייתם רוצים לספר/לשתף את הכיתה/להתייעץ
  • משהו שחשוב לכם להגיד לכיתה/עצה שאתם רוצים לתת לחבר מהכיתה/מילה טובה

המחנכת יכולה גם להאיר דברים שהיא ראתה במשך היום, כמו התנהגויות טובות, הצלחות של ילדים, חברויות בכיתה, עזרה הדדית ועוד.

"אני עושה סבב וכל אחד אמור לספר משהו. אני רוצה לשמוע את כולם אבל אין לכולם כוח לשמוע את הכל. צריך לדעת להנחות ולהחזיק את זה".

 באחד הימים דיברנו על המושג "לא פייר". ילד אחד אמר – "זה לא פייר שיש לי אחים קטנים", זה גרר שיחה בין הילדים. אחד אחר אמר: "זה לא פייר שאין לי אמא". היו ילדים בכיתה שלא ידעו בכלל והיו ילדים שבכלל לא הבינו, זה יצר פער גדול ושיחה מאד פתוחה. הוא הרגיש בנוח לספר לכיתה.

הרפלקציה יכולה גם להתיש את הילדים, זה משהו שהוא קשה להם אבל הוא כן גורם לדברים להעלות. אני ממש עושה את זה פתוח, זה משתנה. תלוי מה המטרה".

(לבנת, מחנכת כיתה א', שכונתי שפירא, תל אביב)

שיתוף:

אוהבים מה שאתם רואים?

רוצים לקבל עוד דברים טובים במייל?

הירשמו ונדאג שתישארו מעודכנים!
דילוג לתוכן