קרן משפחת ליאון > פרקטיקות > ראייה ותכלול הוליסטי של הילד > תהליכי הערכה ומשוב > רפלקציה אישית של הילד
רפלקציה אישית היא כלי מהותי בפיתוח מודעות וכישורים תוך אישיים, והיא עוזרת להתבוננות פנימית של הילד על התנהגויות ופעולות שלו, אל מול עצמו ואל מול הסובבים אותו. באמצעות תהליכי רפלקציה אישית מאפשרים לילד להעריך את עצמו ביחס למטרות אישיות, להיות מעורב ומשפיע על חייו ולפתח אחריות לבחירותיו, לפעולותיו ולהתנהגותו. רפלקציה אישית כחלק מתהליכי ההערכה בבית הספר מציבה את הילד במקום חשוב והוגן, ומהווה חלק מהותי בתהליך הערכה הוליסטי ומחובר לילד ולצרכיו.
רפלקציה מתבצעת על ידי התלמיד, בתיווך ובהנחיית המחנכת. תפקידה של המחנכת הוא לזמן ולאפשר הזדמנויות לביצוע רפלקציה, הן בתוך שגרת היום והן לאחר משימות או פרוייקטים ייחודיים. למשל: עבודת נושא אישי, הפקת טקס כיתתי, פרויקט תרומה לקהילה.
תהליכי רפלקציה אישית מתבצעים גם בנקודות זמן מרכזיות בשנת הלימודים, כמו מחצית שנה וסוף שנה.
רפלקציה אישית יכולה להתבצע על ידי מחוון אותו הילד ממלא בעצמו, במסגרת שיחות אישיות, בקבוצות קטנות או במליאה.
השאלות עוסקות בשלושה היבטים:
עם איזה פרצוף אני מזדהה? כמו איזה חיה אני מתנהג ליד חברים? אריה- מנהיג, נמלה – עושה את מה שצריך, נחש – מתחמן כדי להשיג דברים, קנגרו – קופץ מאחד לשני, טווס – משוויץ, כלב – נאמן). בהקשר לתחום הלימודים, כמו איזה ספורט אני משחק (שחיה – מהר, קופץ למים העמוקים, כדורסל – חייב לקלוע בדיוק לסל, רוצה להשיג כמה שיותר נקודות, התעמלות אמנותית – זהה על פי המוסיקה).
המחוונים יכולים להיקרא בשמות שונים או יכולים להיות מעוצבים כדרך, כמסע בים, כשדה פרחים, כרכבת או בכל דרך ויזואלית אחרת. למשל:
“דפי הספגים – מה שספגתי ומה שהספגתי”, “המסע לתעודה”, “משוב על עצמי”, “מכתב לעצמי”.
העקרון המוביל בהערכה עצמית על ידי פורמט כתוב, הוא שלאחר הכתיבה של הילד על עצמו, מתקיימת שיחה אישית עם המחנכת על הרפלקציה שהילד כתב.
בשיחה זו תתבצע שאילת שאלות, העמקה, אימות עם המציאות כפי שהמורה חווה ומפרשת ותכנון לעתיד.
בהקשר החברתי:
אני מתנהג/ת בכבוד לחברים (מסכים/לא מסכים, 1-10)
אני משתף/ת פעולה בצוות (מסכים/לא מסכים, 1-10)
אני מעורב/ת חברתית בכיתה (מסכים/לא מסכים, 1-10)
מהם הדברים שאני אוהב/ת שקרו בכיתה שלנו השנה?
כיצד תרמתי לגיבוש הכיתתי?
בהקשר הלימודי וכישורי לומד:
אני משתתף/ת ומבצע פעולות לימודיות כנדרש (מסכים/לא מסכים, 1-10)
אני מביא/ה את הציוד הנדרש (מסכים/לא מסכים, 1-10)
אני מקפיד/ה להכין את שיעורי הבית (מסכים/לא מסכים, 1-10)
אני שומר/ת על כללי ההתנהגות של בית הספר (מסכים/לא מסכים, 1-10)
נקודות החוזק שלי בלימודים
אופן הלמידה המועדף עלי (בכיתה, בזוג, בחוץ, במחשב…) מדוע?
באילו תחומים חשוב לי להתמקד ומה עלי לשפר? כיצד אצליח לעשות זאת?
בהקשר לתקופת הלמידה מרחוק:
עבדתי באופן עצמאי. (מסכים/לא מסכים, 1-10)
התארגנתי בזמן עם כל הציוד לקראת הלמידה. (מסכים/לא מסכים, 1-10)
עד כמה היה חשוב לי לשמור על קשר עם הכיתה?
כמה התאמצתי לקחת חלק בנעשה בכיתה?
עד כמה הקשר עם הכיתה תרם למצב רוח שלי ?
עד כמה הייתי מעורב בשיעורים?
“הרפלקציה מאפשרת להם להכיר את עצמם, להיות מודעים. אם אני עצוב מה אני עושה ואיך אני מתנהג, אם אני שמח איך אני מתנהג. זה משהו שהוא מרכיב חשוב, שכל אחד יכיר ביכולות שלו בהתמודדות בעולם הרגשות.
אני מרגישה שזה להגיד להם משהו שאולי הם לא שמו לב אליו, או שזה פתאום נגע בהם באיזה אופן. מפתחת אצלם את היכולת לשאול שאלות ולהסתכל על עצמם“.
(נעה, מחנכת כיתה ח’, בי”ב בן גוריון, גבעתיים)
“מכיתה א’ אנחנו מכניסים רפלקציה, זה מאסט. זו מיומנות, ככל שאתה משפשף את זה, זה בא להם יותר בקלות. היום כמעט אחרי כל משימה אנחנו עושים רפלקציה.
יש לנו בכיתה – כרטיסיות, שאלונים, מחוונים לרפלקציה. אנחנו עובדים הרבה בבית הספר על עבודה בקבוצות ואחרי המשימות יש רפלקציה“.
(מחנכת כיתה ד’, ירושלים)
“תהליכי הרפלקציה זה דבר שצריך לבנות ולתרגל. בכיתה ה’ זה הרבה יותר ראשוני והרבה יותר שאלות מנחות, למה עשיתי? איך הרגשתי? אפילו עם בנק תשובות. בכיתה ו’ זה יותר תהליך של כתיבה אישית, יומן כתיבה. באמת אפשר יותר לעבוד על כתיבה סביב אירועים”
(שירה, מחנכת כיתה ו’, בי”ס קדם, נוקדים)