ציון החגים
של כולם
ציון חגים מדתות ותרבויות שונות מייצר מרחב בו כל התלמידים מרגישים גאים ובטוחים בזהותם ומגביר את תחושת השייכות. למידה סביב החגים, קיום טקסים שונים והכנסה של מסורות שונות לשגרת בית הספר מחברת את התלמידים אל רב הגוניות הקיימת בחברה הישראלית ומאפשרת להם לגדול להיות מבוגרים סובלניים לשונות תרבותית.
בהתאם למעגל השנה מתייחסים ומציינים את החגים של הדתות השונות של התלמידים בכיתה ובבית ספר. בין אלה: חגי היהדות, חגי הנצרות, חגי האסלאם, חגים שמזוהים עם העדה הדרוזית, האתיופית, הרוסית ועוד).
המחנכת תוסיף תכנים ותתאים את הלמידה בהתאם למסורות שונות ולחגים השונים, ותאפשר היכרות עם מנהגים דתיים וחילוניים הקשורים בחגים. (תפילות, טקסים, מנהגים)
"חוגגים ולומדים את כל החגים. יש לנו עץ חג המולד ונרות באותו המעמד. מדברים על כל הדתות כדי שקודם כל שידעו בכלל מי הם ומה הדת שלהם אומרת, למה הם מתייחסים ולמה הם חוגגים את החגים. הם חוגגים את החגים כי אמרו להם הם לא יודעים למה. אין להם שום זהות ובבתים הרבה פעמים מבולבלים. יש כאלה שלא יודעים באמת להכיר את עצמם".
(לימור, מחנכת כיתה ה', בי"ס החשמונאים, יפו)
"אצלנו מציינים את החגים של כולם. למשל חג הסיגד, בבתי ספר שאין בו תלמידים מהעדה האתיופית לא מכירים את החג שלהם. אצלנו חוגגים את החג, זה מעורר גאווה אדירה אצל התלמידים. לתת מקום, ללמדו את משמעות החג, יש התייחסות לחגים בתכנית הלימודים, יש מקום לכולם כל אחד עם החג והמנהגים שלו. כמה ילדות הכינו שיעור על מה זה חג המולד ונובי גוד והמנהגים ומה עושים שם. ילדים מוסלמים סיפרו על הרמדאן, ועל הצום, שהם קמים ב4 בבוקר. לדבר על הרגשות שלהם סביב החגים ועל ההתמודדות.
(רוני, מחנך כיתה ו', בי"ס החשמונאים, תל אביב)
"בטקס ראש חודש בבית הספר – יש מרכיבים קבועים: שרים חלקים של תפילת הלל ואח"כ שרים את הללויה (החילוני). הקריינים של הטקס מקריאים את ברכת החודש ואז את השיר אני רוצה תמיד עיניים (נתן זך). הילדים באים לידי ביטוי בטקס, תמיד תהיה מחשבה על שני הקולות. למשל מסיבת סידור – מתחילים יחד, נכנסים לבית הכנסת, מקבלים את הסידור, יש ברכה דתית וברכה חילונית. הילדים הדתיים ישירו שיר והילדים החילוניים ואז ישירו ביחד".
(שלומית, מחנכת כיתה א', בי"ס קשת, ירושלים)
