קרן משפחת ליאון > פרקטיקות > ניהול עצמי שימור עצמי ומניעת שחיקה > התמודדות עם ילדים מאתגרים > פיתוח מודעות אישית לאתגרים עם ילדים
פיתוח מודעות למקום המאתגר מול הילד, והבנה אישית של המחנכת באילו מקומות המפגש נוגע בה, אילו נקודות אישיות זה מעורר בה ומה הסיבות לכך. מתוך מודעות זו יכולה להיות התמודדות קלה וטובה יותר עם המפגש המאתגר עם הילד.
הסתכלות פנימית והבנה של המקום בו המפגש המאתגר “פוגש” או “נוגע” במחנכת.
כאשר המחנכת מודעת לאופן בו הסיטואציה נוגעת בה, ההתמודדות הופכת לקלה יותר. במידה וקשה לעשות את תהליך החשיבה לבד, כדאי להיעזר ביועצת, במנהלת, בקולגה מצוות בית הספר, קולגה מבית ספר אחר או בבני משפחה.
“אם אני הייתי מנהלת, הייתי מקדישה את הרבע שעה הראשונה של כל ישיבת צוות לכתיבה של אירוע אחד בשבוע על ילד מסוים. הרבה דברים שקורים עם הילדים נוגעים בי בדברים פנימיים שלי, ועל זה צריך לעבוד עם המורים. צריך לתת להם זמן לחשוב ולנתח.
זה כלי שחסר להרבה מורות, מורות לא מכניסות את המחשבה פנימה ושואלות: מה זה הפעיל אצלי? חייבת להיות הסתכלות פנימה. עבור אדם שזה לא אינטואיטיבי עבורו, צריך מסגרת שמלמדת אותו חשיבה רפלקטיבית, ולפנות לזה זמן”.
(זהר, מחנכת כיתה ג’, בי”ס אלונים, ראשון לציון)
“יש ילדה שנראית ממשפחה רגילה אבל הייתה מאד אלימה, דיבור מאד אלים כלפי ילדים, התקפי זעם כלפי ילדים. היא הייתה גם נסגרת מאד אחרי התקפי הזעם – אלימות קשה ואז מאד סגורה. דיברנו עם ההורים ועשינו שיחה אישית כדי להבין מה קורה בבית. הבנו שיש התנהלות בעייתית עם ההורים, יש שם הרבה מערכות יחסים קשות אחד עם השני. היה לי קשה מאד עם המקרה הזה, היה לי קשה להיות אמפטית כלפיה, היה לי קשה להבין אותה.
בעצמי עברתי תהליך להבין שהיא עוברת חוויה קשה. לקח לי זמן להיות אליה אמפתית. צריך להודות בזה שזה מעצבן אותי ומעורר אצלי רגשות קשים. אמא שלה מעוררת בי אנטגוניזם. היו לה הרבה הערות אלי. אני מנסה לעשות הרבה עבודה פנימית, אני צריכה לפרק את זה ולהבין למה זה פוגע בי כל כך. אני מנסה גם בשיחות עם האמא לראות את זה שהם במצב קשה, לראות את המקום שלה ולנסות לעזור לה”.
(מחנכת כיתה א’, תל אביב)