ניתוק רגשי

ניהול עצמי, שימור עצמי
ומניעת שחיקה

פרקטיקת ניתוק רגשי והתמודדות מקצועית

התמודדות עם ילדים מאתגרים מעוררת לעיתים רגשות קשים. ניתוק רגשי והתמודדות מקצועית "נקייה", מסייעים לשמירה על החוסן הנפשי של המחנכת. אלה מבוססים על פיתוח מודעות לרגשות שליליים שעולים בסיטואציות עם הילד, הבנה שההתנהגות של הילד לא מופנית כלפי המחנכת באופן אישי, שחרור של המקום הרגשי וטיפול בסיטואציה בצורה מקצועית ועניינית.

מטרות:

מתי בשנה:

לאורך השנה

מה הכוונה?

התמודדות מקצועית ולא רגשית מבוססת על מספר עקרונות:

  • פיתוח מודעות לרגשות שליליים שעולים בסיטואציות הקשות עם הילדים (כעס, עלבון)
  • הבנה שההתנהגות של הילד לא מופנית כלפי המחנכת באופן אישי (פרסונלי) בגלל דברים שקשורים אליה או להתנהגות שלה, אלא קשורים להתמודדות של הילד עם עצמו ועם הקשיים שלו.
  • הבחנה והרחקה בין מה "שלי" למה "שלו" (רגשות, התנהגויות, בעיות, צורך בהתמודדות).
  • שחרור והרפייה של המקום הרגשי.
  • הפחתת הזדהות עם מצוקות הילד ושמירה על מקום חזק אל מול רגשות.
  • שמירה על גבולות קשר סביר עם התלמיד ומשפחתו (ענייני, לא אישי, נטול אינטרסים אישיים, תואם את תקנון בית הספר, ערכי בית ספר והגדרות חוקיות).
  • טיפול מקצועי וענייני בסיטואציה על בסיס ידע מקצועי, של המחנכת עצמה או בסיוע מהצוות הטיפולי וצוות ההנהלה של בית הספר (יועצת, מנהלת, פסיכולוגית, סייעת ועוד).
  • הבנה של גודל האחריות האפשרית והבנה כי לא הכל בידי המחנכת.

לעוד דוגמאות והרחבה על התמודדות עם ילדים עם הפרעות התנהגות:

"בשנה הראשונה לימדתי 40 ילדים בכיתה ג', ויום אחד נכנסתי למנהלת ואמרתי לה "קחי את המפתחות אני לא רוצה יותר". היא אמרה "תעצרי הכל קודם כל תמיד להגיד זה שלהם וזה לא שלך". אני מבינה שאני לא אהיה בפן הרגשי אלא בפן המקצועי. נכון הרבה פעמים יש אמפתיה והזדהות אבל לא מול התלמיד. אנחנו צריכים לשים את הגבולות מאוד ברורים ולהגיד שזה אצלו וזה שלו, ואני המבוגר האחראי שצריך לקחת את האחריות ולהציב את הגבול".

(מחנכת כיתה ד', ירושלים)

"קודם כל להבין שהוא לא עושה את זה לי, זה לא משהו שמופנה אלי באופן אישי. זה לא שאתה לא אוהב, אתה פונה אחרת, אתה מנסה להגיע ללב שלו, אבל עדיין יש בי את הכעס על החוצפה שלו, על האלימות שלו, על ההתנהלות שלו.

ההבנה שיש בעיה אמיתית, ואם אין מענה מההורים, אני מבינה שאני צריכה לזרום עם הדברים, אני צריכה לשנות את הגישה. זה מעורר הרבה תסכול. ההבנה היא שאני הדמות החינוכית והאחראית והעבודה צריכה להיות אצלי.

יש לי הבנה שאני לא אמא שלו, ומה שאמא שלו לא הצליחה לחנך, אני בטוח לא אצליח. אם הוא לא מכבד את אמא שלו אז כלפי חוץ בטוח שהוא לא יכבד. אני יכולה לעזור עד גבול מסוים. לא לקחת אישי אלי, הוא לא עושה את זה לי בכוונה, הוא מתנהל כך עם כולם". 

(מחנכת כיתה ב', גבעתיים)

"טיפ נוסף שקיבלתי בתחילת הדרך כמחנכת, והוא נכון, זה לא לקחת שום דבר אישי, זה סופר חשוב! בקלות אפשר ללכת למקום הזה, וזה באמת שומר עלי משחיקה רגשית". 

(נעה, מחנכת כיתה ח', בי"ס בן גוריון, גבעתיים)

"העניין הוא לעבוד על הויסות הרגשי, לייצר את הגבולות שלך. זה לקח זמן.

את לומדת לקחת פחות ללב, פחות להזדהות, לומדת לעשות ויסות רגשי. לא להזדהות יותר מדי. צריך להיות מעל הסיטואציות".

(מחנכת כיתה ו', גבעתיים)

שיתוף:

אוהבים מה שאתם רואים?

רוצים לקבל עוד דברים טובים במייל?

הירשמו ונדאג שתישארו מעודכנים!
דילוג לתוכן