מפגשי
חינוך אישי
קבוצה קטנה יוצרת מרחב מוגן בו יכולים התלמידים להביא את עצמם לידי ביטוי ולהרגיש שייכים ומועצמים. הקבוצה עוברת תהליך משותף וכל אחד מהמשתתפים עובר תהליך אישי, ובכך מתפתחים הילדים השותפים בה ומתחזקים הקשרים החברתיים ביניהם. התהליך הקבוצתי מעודד אותם לפעול ולהשפיע על עצמם ועל הסובבים אותם. את הקבוצה מלווה המחנכת או מורה אחרת מהצוות החינוכי המשמשת כ”מנחה” או “מנטור”.
חלוקת הקבוצות: חלוקת הכיתה לקבוצות קטנות (לרוב 5-8 תלמידים). קבוצות אלו הן קבוצות חברתיות אשר עוברות יחד תהליך של התפתחות וצמיחה אישית וקבוצתית. המטרה היא לאפשר לתלמידים להיות חלק מקבוצה ולהשתמש בכוחה של הקבוצה על מנת להביא לקידום של מטרות אישיות.
אופן יצירת הקבוצות יכול להיות מגוון ולהיות מבוסס לא רק על חלוקה כיתתית, בכך לתת מענה לצרכי התלמידים ובית הספר: קבוצה רב גילית, שכבה אחת, תלמידים בעלי מטרות זהות או שונות, בנים ובנות וכו’. המטרות עליהן עובדת הקבוצה יכולות להיות מגוונות. יש להחליט על תדירות המפגשים, על המיקום הקבוע לפגישה ועל משך התהליך. (שנה שלמה/ מחצית/חודשיים).
ההנחיה: במידה ומתאפשר, לכל קבוצה יהיה מורה או מבוגר מטעם צוות בית הספר, אשר ישמש כמוביל וכמנטור שמלווה אותה לאורך התהליך. במידת האפשר, כדאי שהמחנכת תנחה את התהליך או תהיה שותפה לו. המורה מלווה את התהליך ואת התלמידים במפגשים הקבוצתיים, אך הוא אינו ה”מחליט”. התלמידים הם אלו שמובילים את התהליך. ניתן להיעזר ביועצת בית הספר או פסיכולוגית בית הספר להנחיית התהליך הקבוצתי.
מבנה המפגשים: המפגשים הקבוצתיים יכולים להתבצע לכל קבוצה בפני עצמה, בזמן אחר, מחוץ למערכת השיעורים הרגילה של הכיתה (הוצאת קבוצה במהלך יום הלימודים להנחייה חברתית), או במסגרת שיעור המוקדש לכך, בו כל הקבוצות עוברות את ההנחייה במקביל. במידה ואין כוח אדם נוסף, ההנחיה תהיה באמצעות כרטיסיות הנחייה או הנחייה משותפת של המחנכת ומעבר בין הקבוצות.
התהליך: כחלק מהתהליך הקבוצתי חשוב להתחיל בגיבוש קבוצה ויצירת תחושת שייכות לקבוצה: למשל: שיח סביב ציפיות של המשתתפים מהקבוצה ומהתהליך, הגדרת כללים וחוקים של הקבוצה, יצירת גיבוש ואחריות של חברי הקבוצה זה לזה. למשל: אמון אחד בשני, שמירת פרטיות, עידוד והעצמה ועוד.
במהלך המפגשים מציבים התלמידים לעצמם מטרות ויעדים אישיים אותם הם רוצים להשיג ויחד עם הקבוצה עוברים תהליך של חשיבה, תכנון, רפלקציה והתבוננות על התהליך.
“הכיתה מחולקת ל 5 קבוצות קטנות, לכל קבוצה יש מדריך, אחד מהמורים בצוות, “מנטור”, לוקח את הקבוצה של הילדים והוא איתם לאורך השנה. בקבוצה יש שיח רגשי, הצבת יעדים, שיח פתוח של להיות חלק מקבוצה. ישנם חוקים ברורים לקבוצה ומוסכם על כולם שדברים שנאמרים בקבוצה נשארים רק בקבוצה”.
(טובי, מחנכת כיתה ב’, בי”ס שפירא שכונתי, תל אביב)
“היום שלנו מתחיל במפגש חונכות קבוצתית, קבוצת חונכות היא קבוצה של עד 20 ילדים. ברגע שאת מגדירה מראש שהקבוצה היא קבוצה של יחס אישי, אז התפוקות אח”כ יהיו טובות יותר בכל התחומים: חברתי, התנהגותי, לימודי”
(מירב, מנהלת, הבי”ס הדמוקרטי, יבנה)
“אנחנו מעבירים שיעורים בקבוצות קטנות, של 5-6 תלמידים. כל הכיתה מפוצלת לקבוצה קטנות. בהתחלה עובדים על היכרות מעמיקה בין התלמידים. כמו תהליך של “אימון”, מוצאים את הערכים המובילים, חוזקות, במה אני צריך להשתפר? המטרה היא להגיע לשיח של יעדים ומטרות גדולות ומה יכול לעזור לי לעשות את זה? הילדים מציבים יעדים והקבוצה עוזרת להם.
הרעיון הגיע לאור הצורך הייחודי של האוכלוסייה שלנו – חוסר יוזמה, חוסר אקטיביות. חיפשנו וחשבנו איך מגדלים ילדים אקטיביים ויוזמים. השיטה הזאת מעוררת פתיחות“.
(רונית, מנהלת, בי”ס החשמונאים, תל אביב)
