קרן משפחת ליאון > פרקטיקות > חינוך לערכים והכיתה כקבוצה חברתית > היכרות ויצירת קשר חברי בין התלמידים > מעגלי שיח בקבוצות קטנות
מעגלי שיח בקבוצות קטנות הן כלי משמעותי כדי לייצר היכרות מעמיקה וקשר בין הילדים, מכיוון שהם מזמנים שיח אותנטי ורגשי, ומאפשרי לילדים לשתף ולהקשיב לחברים. מעגלי שיח מחזקים את הרגשת השייכות והבטחון של התלמידים. מעגלי השיח מתבצעים לרוב בקבוצות קטנות, ומונחים על ידי המחנכת באמצעות מתודה המעודדת שיח. הם יכולים להיות אקראיים ומתחלפים או בקבוצות קבועות, לאורך תקופה או כל השנה.
חלוקת התלמידים בכיתה לקבוצות קטנות והנחייה של שיח קבוצתי-חברתי, או בחירה של מספר תלמידים והנחייה של שיחה חברתית.
החלוקה יכולה להיות חלוקה אקראית-רנדומלית או להחלטת המחנכת על פי צרכים רגשיים חברתיים.
הקבוצות יכולות להתאגד למפגש חד פעמי, כקבוצה לתהליך מתמשך (מספר מפגשים לאורך תקופה), או כפרקטיקה קבועה לאורך השנה (למשל: כל יום ראשון בבוקר, שעה שבועית קבועה).
מעגלי השיח יכולים להתבצע במרחב הכיתה או במרחבים אחרים בבית הספר ובחצר.
היכרות, הצלחה, חברות, פחדים, אתגרים, ניהול כעסים, פתרון קונפליקטים, משפחה, חלומות, נושאים מתוך מפתח הלב, משחקי תפקידים, ערכים, יחסים בין אישיים, דימוי גוף ועוד.
“אנחנו עושים מעגלי שיח בימי ראשון בבוקר. אנחנו יושבים עם ילדים ובאמת מכירים אותם לעומק. במהלך מעגלי השיח אנחנו משתמשים בקלפים, משחקי גלגלים מסתובבים שמזמנים סיטואציות חברתיות ואישיות, מזמן את השיח ואת המקום האישי שלהם, ריאקציה ותגובה למה שפתחתי – יכולה להראות להם סרטון מסוים ואז לדבר עליו.“
(יפעת, מחנכת כיתה ה’, בי”ס אחוזה, חיפה)
“בשעת השהייה אנחנו עושים שיח רגשי חברתי, 4-5 תלמידים בקבוצה. מדברים איתם ומשחקים. זה מתחיל מהיכרות של דברים בסיסיים של שיתוף, והשיח מתפתח לדברים אחרים. בכל יום ראשון בשעה הראשונה אנחנו עושים מעגלי שיח בכיתות. ככה אנחנו פותחים את השבוע, בהתחלה היה למורות קשה לקבל את זה. עשינו את זה גם בזום.
אנחנו יושבים במעגל, שוברים את הישיבה הרגילה של הכיתה. כאשר מורות התלוננו שזה המון זמן לסדר את הכיתה, אמרתי להם למנות 2 תורני כיתה שיעשו את זה”.
(מנהלת בית ספר, נתניה)
“יש לי שעה שנקראת “יש לי פתרון”. זוהי שעה חברתית, שיש לה את הסטינג של עצמה. הילד יכול להעלות קושי שיש לו, לימודי, חברתי, אישי, והכיתה מציעה לו פתרונות“.
(אלה, סגנית מנהלת, בי”ס ישגב, תל אביב)
“יש לנו שעת חונכות. לכל הכיתה יש שיעור כלשהו, לא בנושא ליבה, ובזמן הזה אני לוקחת את קבוצת הבנות לזמן חברתי: משחק, שיחה. אנחנו מנתחות אירוע שקרה ואיך היינו יכולות לעשות אחרת. ראיתי את הצורך לחבר בין הבנות ולכן התחלתי להשקיע בהן. הבנתי שאני צריכה לגבש אותן קודם כל.
אני גם עושה להן “הפסקה מתוקה”. כל פעם מישהי מתנדבת להביא ממתק או משהו מתוק, ואנחנו פותחות את הנושא שאנחנו רוצות לדבר עליו. אמרתי להן שאני רוצה לדבר על חברות, מהי חברות מבחינתן. בהתחלה אני אמרתי את הנושאים ואח”כ הן אמרו על מה הן רוצות לדבר. עשינו את זה אחת לשבוע במשך תקופה”.
(רחל, מחנכת כיתה ד’, בי”ס כצנלסון, גבעתיים)