מחברת
מקרבת
מחברת מקרבת היא מחברת בה הילד כותב על עצמו ובאמצעותה משתף את המחנכת בעולמו הפנימי ובתהליכים אישיים. באמצעות המחברת יכולה המחנכת לראות את הילד בצורה הוליסטית ורב מימדית. השיח הכתוב מאפשר יצירת קשר שונה משיח דבור, ומהווה דרך נוספת לייצר קשר עם לילדים. המחנכת מתייחסת לדברים אותם כותב או מצייר הילד במחברת. בכך מאפשרת המחברת לבסס אמון ופתיחות, להעמיק את ההיכרות עם הילד ולייצר קרבה ואינטימיות.
לכל תלמיד מחברת המשמשת ככלי לתיעוד, כתיבה ויומן אישי. במחברת הילד כותב על חוויות שלו, דברים שהוא רוצה לתעד, וגם דברים שהוא רוצה לומר למחנכת. במחברת אפשר גם לצייר.
– יש להקדיש זמן קבוע במערכת, למשל: 10 דקות בסוף יום, זמן לאחר הפסקה, רבע שעה אחת לכמה ימים, שעה בסוף השבוע, בתוך שיעורי שפה או כחלק משיעורי כישורי חיים.
– ניתן לחבר את הכתיבה במחברת לנושאים נלמדים ולקשר את הנושא לעולם הפנימי של הילדים. למשל: אם בשיעור שפה קראו טקסט על חיות מחמד, התלמידים כותבים על הקשר שלהם לחיות מחמד או על החיה שלהם.
– המחברות נשארות בכיתה, והמחנכת קוראת את המחברות. המחנכת עונה לתלמידים וכותבת להם במחברות דברים שהיא ראתה במשך היום, הקשורים להתנהגות הילד, כגון: הצלחות, תקשורת בין אישית, התקדמות בלמידה, התנסות.
– בכל שבוע יקבלו כל התלמידים לפחות התייחסות אחת (כתיבה למספר תלמידים בכל יום).
“המחנכת מנהלת את השיח בתוך היומן בתגובה על מה שהם כותבים. הן חיות את זה והן לומדות הרבה על הילדים דרך היומן הזה. הילדים יגידו למחנכות דברים שהם לא יגידו להורים.
גם למחנכות אנחנו מכינות יומן מסע. זו מחברת עם משפטי השראה, פתגמים, רשימת משימות, דפים ריקים לכתוב. הן משתמשות בזה הרבה פעמים לרפלקציה אישית. אנחנו לא יכולים לדרוש מהתלמידים לנהל יומן מסע אם היא לא עושה את זה בעצמה.
(תמר, מנהלת, בי”ס הרצל, חיפה)
“אני מנחה את התלמידים לא לכתוב במחברת שמות של ילדים אחרים. למשל אם ילד פגע בי אני לא כותב את השם שלו, אלא לספר על המקרה בכללי ואיך התמודדתי עם זה. הרעיון הוא לא מי פגע בי אלא מה היה ואיך התמודדתי ומה אני לומד מכך“
(מחנכת כיתה ג’, תל אביב)
“זו מחברת רגילה שאנחנו עשינו לה עטיפה מיוחדת עם הלוגו של בית הספר, הילדים היו שותפים בעיצוב העטיפה. על הכריכה יש את שם המובילה (המחנכת) ושם הילד. זה מאפשר שיח פתוח, ומה שיפה בזה שזה שיח זורם“.
(מנהלת בית ספר, נתניה)
