PBL

חינוך הוגן, שוויון הזדמנויות
ומיצוי פוטנציאל

פרקטיקת למידה מבוססת פרויקטים – PBL

למידה מבוססת פרויקטים הינה דרך מתודולוגית ללמידה, המאפשרת לתלמידים להיות פעילים ומעורבים בתהליך הלמידה, כל אחד על פי יכולותיו וחוזקותיו. בכך היא מאפשרת התאמה לשונות בין הלומדים והמרחב בו כל אחד מהתלמידים יכול להתבטא ולקחת אחריות. למידה זו מעודדת את הסקרנות הטבעית של הילדים, מאפשרת שימוש במקורות מידע מגוונים ומחזקת מיומנויות תקשורת ועבודת צוות. בנוסף, מתפתחות אצלם מיומנויות למידה וחשיבה עצמאית.

מטרות:

התאמה לגילאים:

כיתות ב' ומעלה, לאחר רכישת מיומנויות קריאה וכתיבה

מתי בשנה:

לאורך כל השנה

איך מתבצע?

תכנון הוראת חלק מנושאי הלימוד בתוכנית הלימודים או נושאי לימוד נוספים (להחלטת המחנכת ובית הספר) בשיטת למידה מבוססת פרויקטים.

למידה מבוססת פרוייקטים תהיה משותפת לכל הכיתה, ובדרך כלל תתבצע בשיטה של קבוצות עבודה של מספר תלמידים.

הנחיית תלמידים בשיטת PBL דורשת העמקה בשיטה, ורצוי ללוות אותה בהתנסות של המחנכת עצמה בשיטה זו, או בהשתלמות מלווה.

למידה מבוססת פרויקטים (PBL) מבוססת על מספר שלבים:

  1. שאילת שאלת חקר לגבי סוגיה או בעיה אמיתית בעולם אותה רוצים להבין או לפתור (להציע פתרון). בחירת השאלה יכולה להיות על ידי המחנכת או על ידי התלמידים.
  2. תכנון תוכנית הפעולה ללמידה. איך הולכים ללמוד על השאלה או הבעיה, ואיך הולכים לפעולה כדי לפתור את הבעיה (הכוונה היא לא לפתרון עצמו, אלא איך להגיע אליו).
  3. למידה ופעולה. על פי תוכנית הלמידה שתוכננה, התלמידים מבצעים מחקר, קבוצות חשיבה, העלאת רעיונות, למידה בדרכים מגוונות.
  4. הכנה תוצר או פעולה. בהתאם לשאלה שנשאלה ולתוכן הנלמד, הכנת תוצר מסכם או פתרון.
  5. הצגת תוצר או פעולה. הצגת התוצר לפני הכיתה וקבלת משוב.
  6. תהליכי הערכה ורפלקציה. ניתן ללוות את תהליך העבודה גם בתהליך הערכה אותו קובעים התלמידים ותהליכי רפלקציה אישית וקבוצתית על תהליך הלמידה. תהליכי ההערכה והרפלקציה יתנו מענה למספר היבטים: לימודי, מיומנויות אישיות, חברתי-עבודה בצוות.

עקרונות להנחיית PBL:

  • חלוקת התלמידים לקבוצות למידה והגדרת תפקידים לתלמידים על פי חוזקות וצרכים אישיים.
  • מיסוד זמני למידה במערכת השעות באופן המתאים לשלבי הלמידה. למשל: שעת הקניית מיומנות שבועית לצד 3 שעות עבודה עצמאית, שעת הנחייה קבוצתית שבועית.
  • התאמת שלבי הלמידה ללוח התכנון השנתי. למשל: משימת חקר מרכזית לתקופה ללא חופשות, תכנון הזמן כך שהפרויקט יסתיים לפני תום השנה, השארת זמן לרפלקציה בסמוך לסיום התהליך.
  • הנחיית התלמידים לניסוח שאלה, הוראה של סוגי שאלות ותרגול של שאילת שאלות.
  • הנחיית התלמידים לשיטות חקר להבניית שיטות חקר.
  • חשיפת התלמידים לנושא מהיבטים שונים ובאמצעים מגוונים. למשל: טקסטים, נתונים מדעיים, שירה, סרטונים, מומחי ידע ועוד.
  • חיבור מורים מקצועיים לתהליך הלמידה בכיתה ויצירת חיבורים לתכני הלימוד השונים. במידה ואפשר.
  • זימון אפשרויות להתנסות במיומנויות שונות. התאמה של התנסויות שונות לילדים.
  • הנחיה בפיתוח כלים להבניית הידע, למשל: משחק, דוחות, אתר, תוכנה, מצגת ועוד.
  • הנחייה אישית של התלמידים בתהליך והנחיית הקבוצות הפועלות יחד.
  • הנחייה לביצוע תהליכי הערכה ורפלקציה.
  • המשגה של תהליכי למידה.

"בתור מחנך התפקיד שלי זה לתת להם את ההקדמה, את הפתיח לנושא, לעורר אצלם סקרנות לנושא (למשל יוון).

ומשם אנחנו מתפרסים כמו תמנון לכמה תחומים על יוון: אולימפיאדה, מבנים, דמוקרטיה, תיאטרון, מיתולוגיה.

 

ואז אמרתי להם שהם משתבצים לקבוצות למידה, כל קבוצה חוקרת נושא במהלך חודש. שעתיים בשבוע שהם עובדים בקבוצות ואני כמחנך עובר ביניהם ומנחה אותם. אחר כך הם יהיו אלה שמלמדים את הנושא הזה את הקבוצות האחרות. 

בסוף מתבצעת רפלקציה. רפלקציה כיתתית – על התוצר הסופי, רפלקציה קבוצתית – על כל התהליך".

(רוני, מחנך כיתה ו', בי"ס חשמונאים, יפו)

"הפרויקטים הם הזדמנויות ללמידה וגירויים, אם יש פרויקט שהוא מעניין. הילדים הם חלק מהיצירה של הפרויקט, זה פרויקט שמתפתח תוך כדי ואנחנו בונים אותו יחד עם הילדים. 

שוויון הזדמנויות בא לידי ביטוי בתוך ה PBL כי המגוון בתוך הפרויקט מאפשר לכל אחד להתחבר לחוזקות שלו. אוטונומיה היא מילת מפתח בזה, אבל צריך לכוון אותם למה הם עושים עם האוטונומיה הזאת.

הפרויקט נלמד בצורה מאד מגוונת – שירים, סיפורים, סרטונים, ברמות שונות. אנחנו עושים עם התלמידים המון שיחות, המון מיומנות ורבלית, זה מאפשר להיות חלק מהנושא בכל מיני דרכים.  גם ביצירה בתוך הפרויקט, יש לי אפשרות להביע את עצמי בכל מיני דרכים  ואז אני יכול לקחת חלק. יש בחירה במה ליצור. הם יצרו משחקים, סרטונים, יצירות. זו התאמה, דיפרנציאליות, זה שימוש בכישרונות כאלה ואחרים.

למשל בחרנו כפרויקט את הנושא של מוגנות ברשת, הילדים חקרו והחליטו להפוך להיות שגרירי מוגנות ברשת. הם עצמם יצרו אתר אינטרנט עם המון תכנים, והפכו להיות שגרירים ומרצים לכיתות אחרות".

(תמי, מחנכת כיתה ד', בי"ס אלונים, ראשון לציון)

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אוהבים מה שאתם רואים?

רוצים לקבל עוד דברים טובים במייל?

הירשמו ונדאג שתישארו מעודכנים!
דילוג לתוכן