יצירת מרחב
בטוח

ראייה ותכלול
הוליסטי של הילד

עקרון יצירת מרחב בטוח עבור הילד

יצירת מרחב בו הילד מרגיש בטוח, מוגן ואהוב. מרחב בו הוא מרגיש נעים ונוח עם עצמו, מכיר את הסדר ואת הכללים. מרחב שיש בו אפשרות לטעויות, מרחב שיש בו דמות תמיכה שיכולה להקשיב, לסייע ולהיות לצידו אל מול האתגרים בבית הספר.

מרחב בטוח נבנה לאור מספר היבטים:

  • סדר וארגון המרחב הכיתתי – ארגון המרחב הכיתתי כמקום נעים, ביתי, המזמן את הילדים לשהות בו, לדבר, לשחק ביחד.
  • שגרות – שגרה בתחילת יום (הורדת כסאות של מי שלא הגיע, אמירת בוקר טוב, תפילה, שיר), שגרות למידה קבועות (קריאה דמומה, עבודה בקבוצות, עבודה עצמאית, משחקים, למידה דיגיטלית), שגרת סוף שיעור (איסוף פסולת, שתיית מים), שגרת סוף יום (סיכום, שיר, שיחה).
  • הגדרת תפקיד מילולית של המחנכת כמבוגר משמעותי אל מול הילדים – שימוש במילים המסבירות לילדים כי המחנכת כאן בשבילם. למשל: "אני כאן כמו אמא שלכם ואתם יכולים לפנות אלי בכל בעיה"
  • ביסוס תקשורת המבוססת על אמונה בילדים ועל אמון – שימוש במילים בין המחנכת לילד המצביעות על אמונה במניעיו הטובים ובמעשיו הטובים של הילד. "אני מאמינה שלא עשית את זה כי רצית לפגוע בו". "אני מאמינה לך שאתה אומר לי את האמת".
  • יצירת אפשרויות לשיח אישי עם ילדים – אפשרות לילדים להביע את עצמם, להגיד מה קשה להם, ממה הם מפחדים, במה הם צריכים עזרה.
  • יצירת הזדמנויות לשיח אישי וכיתתי על טעויות,כישלונות וקבלה – קבלה והכלה של אמירת האמת ושל הודאה בטעויות של התלמידים, אמירת מילים המייצרות את תחושה חיובית ומפחיתות לחץ. למשל: "הכל בסדר, מותר לטעות", "לא משנה מה תעשה, אני שם בשבילך".
  • תיווך ותמיכה בילד בהתמודדות עם מורים אחרים – בירור המקרה של הילד ומתן הזדמנות לילד לדבר. הקשבה מלאה, תיווך ונוכחות עם הילד בשיחה עם המורה המקצועי.
  • הצבת גבולות ברורים להתנהגות מול המחנכת – על פי דרישת המחנכת, לשם שמירה על יחסים טובים בין המחנכת לילדים. למשל: אמירת האמת, לדבר בשקט (לא לצעוק).
  • דוגמא אישית והמשגה של המחנכת להתנהגות, ביחסים בין המחנכת לתלמידים – הצבת סטנדרטים להתנהגות והנכחתם בשיח האישי והכיתתי. למשל: "קודם כל מקשיבים ואז משיבים".

"אני אומרת להם: אני האמא, אני האחות הגדולה, אני החברה שלכם ואני גם המורה שלכם.

הוא יכול להסתכל עלי כל פעם בתפקיד אחר – הוא יכול להיעזר בי כחברה, יכול לחשבן אותי כמורה ויכול לכבד אותי כאמא, כל התפקידים מתבססים בתוך הדמות שלי.  לפעמים אני ניגשת כמו חברה, ואני ממש אומרת להם "אני כרגע כמו חברה שלך, שתפי אותי", ויש תלמידים שבאמת נפתחו ודיברו.

זו עבודה קשה לזכות באמון של תלמידים. לוקח לפחות שנה לרכוש אמון.

יש לי דרישות שלחברים אין, יש לי ציפיות, יש לי עניין של כבוד. איתי אפשר לדבר חופשי, אין דיסטנס, אני מאד חמה ואוהבת את החופשיות. אני אוהבת את זה שאין מרחק. הם מכבדים אותי לא כי צריך אלא כי הם רוצים".

(סתיו, מחנכת כיתה ה', בי"ס המגינים, קריית שמונה)

"כל השיח שלי איתם זה שאני מרשה, אני מאמין בכם ואני מאמין לכם, אני סומך עליכם.

 אני סומך עליהם ולכן הם מתנהגים ככה. אני קודם כל מאמין להם. רק ככה יוצרים דיאלוג".

(רוני, מחנך כיתה ו', בי"ס חשמונאים, יפו)

"אני מייצרת מרחב שהכל בסדר, שמותר להגיד את כל הדברים. לבוא ולבטא את הרגשות שלי. להגיד את כל הדברים וזה בסדר. התגובה שלי היא "בסדר, לא הכנת שיעורים, לא נורא. תכין מחר".

אני רוצה לפתוח איתם ערוץ תקשורת. אני כועסת כשלא אומרים את האמת, ואני אומרת להם: "אני יכולה להבין הכל, אבל לא שמשקרים לי".

בהתחלה בזמן של יצירת הקשר אני חושבת שמשמעותי לתת זמן לשיחות מסביב לדברים שקורים, לייצר  הזדמנויות לשיתוף ולשאול כי הרבה פעמים הילדים מעצמם לא יגידו, יש פחד של הילדים לספר.

(ענת, מחנכת כיתה ב', בי"ס שבילי רעות, מועצה אזורית מנשה)

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אוהבים מה שאתם רואים?

רוצים לקבל עוד דברים טובים במייל?

הירשמו ונדאג שתישארו מעודכנים!
דילוג לתוכן