מילים טובות
בין התלמידים
שיח הדדי אשר שם דגש על חוזקות התלמידים ועל התנהגויות טובות יוצר אקלים חיובי ונעים בכיתה, המאפשר אווירה חיובית, תחושת חיבור ושייכות לכיתה. הפירגון מאפשר לתלמידים לראות את הטוב הקיים באחר ובעצמם. אמירת מילים טובות מחזקת גם את הצד הנותן (המפרגן) וגם את הצד המקבל. כך מתאפשרת גדילה והעצמה של התלמידים, כפרטים וכקבוצה.
הצבת השייכות החברתית וגיבוש הכיתה כחלק מהמטרות החינוכיות השנתיות של המחנכת והסתכלות על הכיתה כקבוצה חברתית מגובשת. לשם כך יש להקדיש זמן לגיבוש ולחיזוק הגאווה הכיתתית, כאשר אחת הדרכים ליצירת וגיבוש וגאווה הוא הנחלה של שיח חיובי ומפרגן.
הכנסת שגרה של מפגשים וזמנים קבועים בהתנהלות הכיתה, בהם מתנסים התלמידים בפרגון ובאמירת מילים טובות אחד לשני.
בגילאים הצעירים, או עם תלמידים שאינם מיומנים בסוג שיח כזה, כדאי להתחיל בהבנת המושגים 'פרגון' ו'מילה טובה' ולהבין יחד מה קורה לנו כשאומרים לנו מילה טובה או כשאנו אומרים לאחר. לאחר מכן כדאי לתת דוגמאות ותבניות ברורות לאמירת פרגון ומילים טובות. למשל: "אני רוצה להחמיא לך על הידע שלך ב… (תרגילי חשבון)", "אני חושב שאת…. (משהו חיובי- ילדה מאוד מצחיקה)".
חשוב ליצור חיבור בין פרגונים לבין חוזקות הקיימות בתלמידים. ללמד את התלמידים להכיר ולתת שם לחוזקות שונות אצל החברים, ודרך ההכרה בהן לשבח ולחזק את החברים לכיתה. למשל: יצירתיות, חוכמה, חוש הומור, סבלנות, שקדנות ועוד.
יש מקום וחשיבות לתרגול אמירת פרגון, ולא כאירוע חד פעמי. בתחילה יש להקצות זמנים קבועים בהם נאמרים פרגונים. לדוגמה: לאחר חזרה מהפסקה, איחולי יום הולדת, סיכום שבוע ועוד. בהמשך לשים לב כיצד אמירת מילים טובות נכנסת לשיח הכיתתי היום יומי. חשוב לשבח ולהעצים תלמידים אשר מפרגנים לתלמידים אחרים ביום יום, גם כשאין הנחייה מפורשת. למשל: "איזה יופי שבחרת להגיד לה מילה טובה, ניסחת בצורה טובה את מה שראית אצלה כחוזקה".
"כל אחד קיבלת בריסטול, רשם את השם שלו עליו, אני רשמתי לו משפט של חוזקות שלו, והדבקנו לכל אחד על השולחן והחברים עברו לכולם ורשמו לכל אחד. הם פשוט ביקשו כל הזמן מתי אפשר לקחת את זה הביתה. רציתי שזה יישאר להם – הם המשיכו לכתוב במשך שבועיים ומאד התגאו להחזיר את זה הביתה. זה מאד העצים אותם גם אישית וגם חברתית."
(מלי, מחנכת כיתה ג', בי"ס קשת, מעלות)
"הנושא של לפרגן לחברים כל הזמן נמצא בשיח, הילדים מפרגנים אחד לשני. שהילדים ישימו לב למחוות חבריות ויספרו על זה. זה "פרגון על פרגון" – זה עובד מדהים. למשל: ילדה אמרה שהיא ראתה מישהו עושה משהו טוב – אז הם מקבלים על זה פרגון. שני הצדדים מקבלים ויוצאים נשכרים גם הילד שפרגן לילד שעשה משהו טוב וגם הילד שפרגנו לו".
(תמי, מחנכת כיתה ד', בי"ס אלונים, ראשון לציון)
"הילדים מכינים ברכות, אוספים את זה, שרים שיר ליומולדת, יש בזה משהו מאד מחבר. הם יכולים להמציא ברכות או להמציא. אני שמה דגש על מה שהם אומרים, למשל אם זו ברכה מתוך היכרות עם הילד אני מאירה את זה ואומרת: איזה יופי שאת מכירה אותו ככה ומאחלת לו משהו שהוא מתאים לו".
(לבנת, מחנכת כיתה א', בי"ס שפירא שכונתי, תל אביב)
