טיפול עצמי
המחנכת פועלת במציאות עמוסה, מורכבת ונושאת על כתפיה אחריות רבה. הטיפול בילדים מצריך אנרגיות גבוהות ויכולת הכלה. לשם שמירה על אלה, חייבת המחנכת לדאוג קודם כל לעצמה ולמלא את הכוח שלה. רק כך תוכל להעניק מעצמה לאורך זמן. טיפול עצמי משמעותו מציאת דרכים ושיטות המקלות ועוזרות לשמירה על איזון ורווחה נפשית וגופנית, שמירה על בריאות ומצב רוח טוב. ישנן אפשרויות רבות לטיפול וטיפוח אישי ולכל אחד ואחת מתאימה שיטה אחרת. פעמים רבות עניין זה “נדחק” לתחתית סדר העדיפויות של המחנכת, וחשוב לשמרו גם בתקופות עומס ולאורך זמן.
הכוונה בטיפול עצמי היא מציאת שיטה התורמת לאיזון נפשי, שמירה על הגוף והנפש, מצב רוח טוב ובריאות. כאשר אנחנו מרגישים טוב, קל לנו יותר להעניק לאחרים כאשר הגוף והנפש מרוקנים מאנרגיות, עייפים ומותשים, קשה יותר להעניק, והסבלנות פוחתת. הקשר בין בריאות הגף והנפש מתחזק בתפקיד חינוך כיתה, בשל מהותו של התפקיד והדאגה לילדים. תחזוקת הגוף והנפש מהותיים לתפקיד החינוך ומשפיעים על יכולת ההכלה של המחנכת, סבלנותה והקשר עם הילדים
“אני צריכה להיות במקום יציב. אם יש ימים שאני לא במקום יציב, אני לא אצליח להתמודד עם עשירית ממה שמגיע. יום שיש בו שקט פנימי, זה הבסיס. המנח הרגשי שלי. יש כל מיני דרכים להגיע שם. יש כאלה שזה טבעי להם, אני עושה דמיון מודרך, נשימות”
(זהר, מחנכת כיתה ג’, בי”ס אלונים, ראשון לציון)
“אני הולכת לדיקור, חשוב לי לתת לעצמי נחת, להרפות את הפרפקציוניזם, לתת לעצמי הנחות ולקבל את מה שאני. אני מבינה היום שזה ה 100% שלי של השנה הזאת, וזה לא מעט, תמיד אפשר לעשות יותר, אבל אני יודעת שאני בסדר וטובה”.
(תהילה, מחנכת כיתה א, בי”ס שמרית אור, נתניה)
“להיות מורה טוב זה למצוא את הדברים שאתה אוהב, למצוא את הפנאי לעצמך, למצוא זמן לעצמי. לעשות מסאג’, למצוא זמן לפנאי עם חברות, לעשות דברים שאת אוהבת. עבודת החינוך היא שוחקת, וצריך לשמור על עצמך”.
(מחנכת כיתה ב’, גבעתיים)
