חיבוק
ומגע
מגע הוא אמצעי לביטוי חיבה, דאגה, אמפתיה ואהבה. ילדים בגיל צעיר זקוקים למגע כדי להרגיש אהובים, בטוחים ומוגנים. מגע בין מחנכת לילדים יכול להיות כהנחת יד על יד, ליטוף ראש, הנחת יד על הכתף או הגב או חיבוק. מגע כחלק מקשר בין מחנכת לילד צריך להיות מוסכם על הילד ועל בית הספר ובהתאם לנורמות של קשר בריא. המגע יהיה במנות קטנות יחסית לאינטראקציות האחרות עם המחנכת וברגעים המתאימים, על פי צרכי הילדים.
מגע חם ואוהב בין המחנכת לילדים יכול להיות ספונטני או מתוכנן. כחלק מיצירת קשר חם ומכיל בין המחנכת לילדים, נכלל גם היבט של מבט וחיבור בעיניים.
מגע מתוכנן – בתחילת יום או בסוף יום בעת הכניסה או היציאה מכיתה. המגע יכול להיות בלחיצת יד, הנחת יד על הגב, חיבוק או "כיף".
מגע ספונטני – בהתאם לצרכים של הילדים. כאשר הילד הצליח במשהו, בזמן שיחה אישית, כאשר הילד נמצא בקושי רגשי (למשל בכי), כאשר הילד מקבל מכה, כאשר ילד מבקש חיבוק (אופייני יותר אצל בנות בכיתות הצעירות).
חיבור בעיניים – סוג שונה של הבעה רגשית כלפי הילד. מבט ישיר בעיניים של הילד, מבט אמפתי וחם.
מגע מתאים יותר לגילאים הצעירים (כיתות א-ג), בכיתות הגבוהות יותר הדבר יכול להתפרש בצורה שונה ולייצר בעיות, ועל כן חשוב להקפיד על מגע מדוד ומצומצם, בסיטואציות מסוימות ומותאמות (למשל: בחלוקת תעודות, באירוע מסוים, בשיחה אישית). במידה ומדובר על מחנך זכר, עדיף להמנע ממגע עם בנות בגילאים אלה.
המגע צריך להיות בהסכמת הילדים, במידה ויש ילד שלא אוהב מגע או מבקש שלא, או שההורים מבקשים שלא, יש להמנע מכך.
"אני בן אדם שנוגע, מלטף. אם יש ילד שלא אוהב מגע אני נמנעת. כשאני מסיימת יום עבודה אני עומדת בדלת ואין אחד שלא מקבל ממני חיבוק או נגיעה, ככה אני שולחת אותם הביתה".
(שירלי, מחנכת כיתה ד', בי"ס נוף אדום, יטבתה)
"אני כמו אמא שלהם. הם כמו הילדים שלי. כשילד עצוב אני אוכלת את עצמי מה קורה איתו. הקטע של המילה הטובה החיבוק הליטוף, רק לגעת בראש. שהוא ידע שאני כאן. גם אם הוא לא רוצה לדבר, אבל שידע שאני כאן".
(ליאת, מחנכת כיתה ד', בי"ס אלומות, באר שבע)
