זמן למידה
עצמאית
זמן למידה עצמאית מובנה באמצעות רשימת משימות לתלמידים והכוונה של התלמידים לתכנון של הלמידה והתנסות עצמאית. הלמידה העצמאית מתבססת על הקנייה או הוראה מפורשת, המתבצעת לכל הכיתה יחד בתחילת יחידת הלימוד, ולאחריה זמן עבודה עצמאית. זמן זה מאפשר תכנון הוראה מותאמת לצרכים שונים, לאינטליגנציות שונות ולהעדפות למידה של תלמידים ובכך מהווה מענה לדיפרנציאליות ולמיצוי פוטנציאל. בזמן זה המחנכת עוזרת לתלמידים או לקבוצות או מקדישה זמן פרטני לתלמידים.
מחנכת הכיתה בונה את יום הלימודים באופן כזה שבו יש זמן מובנה ללמידה עצמאית של התלמידים, המנוהל באמצעות רשימת משימות. מרחב זמן זה נע בין 2-4 שעות לימוד.
זמן למידה עצמאי זה יתבצע לרוב לאחר זמן לימוד משותף, בו תתבצע הקניה. ההקניה מבוססת על לימוד כללים, קריאת טקסט או צפייה בסרטון לימודי, לימוד של ידע חדש הנוגע לתחום הלימוד או לפרויקט חקר, הסבר של המורה על אופן ביצוע של משימה חדשה או חזרה של המורה על אופן ביצוע משימות מוכרות. זמן הלימוד המשותף יקרה לרוב בבוקר או בתחילת השיעור, ואורכו כחצי שעה-שעה.
ניתן להציג לתלמידים את כל המשימות בתחילת השבוע, או לחשוף חלק מהן ובהדרגה לחשוף משימות נוספות, או בכל יום לפרסם את המשימות של אותו היום.
חשוב כי המשימות בזמן למידה עצמאי יהיו משימות מוכרות ולא חדשות לתלמידים, בהיבט של המיומנות הנדרשת.
פתיחת יום (חברתי) – חצי שעה
זמן הקנייה/לימוד משותף – שעה
זמן למידה עצמאית – 2-3 שעות
שיעורים מקצועיים/שיעור מסכם/שיעור חינוך
"אני עושה את זה במשך 3-4 שעות רצופות בכיתה. הילדים יודעים שיש להם משימות לעשות, חובה, רשות, העשרה. יש כל מיני דברים שהם יכולים לעשות בשעות האלה- להיות בלי נעליים, לאכל מתי שהם רוצים, לצאת לשירותים. זה על משימות שהן חזרה ולא משהו חדש. המטרה היא לעודד עצמאות, בחירה ומיומנות ניהול עצמי.
בהתחלה נתתי הרבה משימות. היום אני נותנת משימה אחת חובה בשפה, אחת בחשבון וכל היתר זה משימות בחירה. זה נלווה לשינוי שעשינו במבנה מרחב הכיתה, אין לנו כיסא ושולחן לכל ילד, הילדים נעים במרחב הכיתה.
בזמן הזה אני מתפנה לתת עזרה לתלמידים שלא מקבלים את המענה, לקחת תלמיד לשיחה אישית או שיחה על עניין חברתי. זו דרך שבה אני מצליחה להגיע לתלמידים – אני מרגישה שהספקתי את מה שלא הספקתי כל השבוע".
(ענת, מחנכת כיתה ב', בי"ס שבילי רעות, מועצה אזורית מנשה)
"בזמן הזה אני עוברת בין הילדים שקשה להם, מצמצמת להם משימות, מתאימה את ההוראה כדי שלא יהיה להם עומס. במשימה שצריך לעשות בה 5 שלבים אני יכולה למשל ללחוש להם באוזן שהם צריכים לעשות רק 3, ובכך אני מאפרת להם חווית הצלחה.
אני מתייחסת גם לתלמידים חזקים. עד עכשיו לא הייתי עושה את זה הרבה כי הילדים עם הקשיים שאבו ממני יותר, היה לי חשוב לקדם אותם לרמת הכיתה. לילדים החזקים אני מקדישה זמן פרטני, ומחזקת אותם, מעשירה אותם בעברית ובחשבון".
(תמי, מחנכת כיתה ד', בי"ס אלונים, ראשון לציון)
"כל משימה שאני נותנת מתווספת ללוח תכנון והם מנהלים את הלו"ז שלהם מול המשימה הזאת. יש לילדים דף מעקב והם מסמנים עליו, ולי יש לוח תכנון גדול.
למשל אנחנו פותחים את השבוע בטקסט חדש. כל יום הילדים מקבלים משימה שהם מכירים את האופי שלה. מקבלים למשל משימת ביאור מילים ביחס לטקסט, לכתוב שאלות על הטקסט, למצוא מאפיינים מבניים, שאלות הבנה על תוכן הטקסט.
אני לא מלמדת את זה כל יום, הם מכירים ויודעים את המשימות וזה היה מחכה להם. היסוד שחשוב כדי להחזיק את הסיסטם של זה זה החזרתיות, השינויים הם מינורים, ואם אני מבצעת שינוי אני מקפידה על הקנייה מתאימה.
אני יודעת שיש ילדים שילכו תמיד למשימה המאתגרת – הבחירה היא שלהם. יש ילדים שיעשו את היותר מאתגרת ויש ילדים שיעשו גם את השאר. פעם חשבתי שאני צריכה לשים לב לכולם, אבל היום אני מבינה שתשומת הלב צריכה להיות על אלה שלא מצליחים. הקו האדום שלי בכיתה זה שגם אם אתה לא לומד, אתה לא מפריע. אתה לא מייצר שיחות עם ילדים שכן עובדים ולא מפריע ללמידה של אחרים. כשילד כן בוחר לעשות משהו אני עפה עליו ומעודדת אותו".
(זהר, מחנכת כיתה ג', בי"ס אלונים, ראשון לציון)
