הערכה
דיאלוגית

ראייה ותכלול
הוליסטי של הילד

פרקטיקת הערכה דיאלוגית

הערכה דיאלוגית מבוססת על שיח משותף בין התלמיד למחנכת על יעדים אישיים ותהליך ההתפתחות של הילד, היא כלי מהותי בטיפוח כל ילד על פי צרכיו האישיים. תהליך ההערכה מאפשר הסתכלות רחבה והוליסטית על הילד לאורך השנה, התאמה של מענים ייחודיים ובניית תוכניות חינוכיות מותאמות. הערכה דיאלוגית מבססת שיח פתוח בין המחנכת לתלמיד ולהורים ומאפשרת עבודה משותפת לטובת השגת מטרותיו של הילד.

מטרות:

התאמה לגילאים:

כל הגילאים

מתי בשנה:

בתחילת השנה (הצבת יעדים), במחצית השנה ובסופה.

איך מתבצע?

תהליך הערכה המבוסס על דיאלוג הוא תהליך מתמשך המתרחש לאורך השנה. במידה והמחנכת נמצאת עם הכיתה מספר שנים, יש המשכיות לתהליך בין שנות הלימוד.

הערכה דיאלוגית מבוססת על שיח פתוח בין המחנכת לתלמידים ושקיפות מלאה ומתייחס בצורה הוליסטית לילד, בהקשר להיבטים לימודיים, אישיים וחברתיים. תהליך הערכה דיאלוגית יכול להתבצע באופנים שונים, בהתאם להחלטת בית הספר והמחנכת.

עקרונות בהערכה דיאלוגית:

  • הערכה רב מימדית: הערכה המתייחסת להיבטים רחבים בהתפתחותו של הילד: לימודי, אישי, רגשי, חברתי. ההערכה הלימודית מתייחסת גם היא למימדים מגוונים בלמידה, ומאפשרת מציאת חוזקות בכל מקצוע או תחום לימודי. למשל הערכה בנושא שפה תתייחס להיבטים של קריאה, כתיבה, הבעה בעל פה. הערכה בנושא מיומנויות לימוד תתייחס להשתתפות בשיעורים, ניהול זמן, הגשת משימות, עבודה בצוות, יכולת פתרון בעיות, עבודה עצמאיתף, יוזמה, אחריות אישית ועוד.
  • הערכה מובנית ומתמשכת לאורך השנה: הערכה דיאלוגית היא תהליכית, ומובנית כחלק מהתוכנית השנתית. בתחילת השנה יוקדש זמן לשיחות ראשונות שמטרתן הצבת יעדים עם התלמידים, במחצית השנה יוקדש זמן לרפלקציה אישית של התלמידים ולאחר מכן שיחות עם המחנכת ועם ההורים, וכך גם בסוף השנה.
  • הצבת מטרות ושקיפות לגבי מטרות: הצבת מטרות לכיתה ולכל ילד. המטרות הלימודיות הכלליות יוחלטו על ידי המחנכת, בהתייחס לידע, מיומנות והרגלים (ימ"ה), המטרות הלימודיות האישיות לכל תלמיד יוגדרו אף הן על ידי המחנכת, בשיתוף עם התלמיד. המטרות החברתיות הכיתתיות יוגדרו על ידי המחנכת, והמטרות החברתיות האישיות לכל תלמיד יוגדרו יחד עם התלמידים. כך גם לגבי מטרות רגשיות. בהתאם לגיל התלמידים, המטרות יוצגו בתחילת השנה, בתחילת מחצית, תקופה או יחידת לימוד.
  • רפלקציה אישית מובנית כחלק מהתהליך: במסגרת תהליך ההערכה יבצע התלמיד רפלקציה אישית על עצמו, באמצעות כלי הערכה או מחוון. כלי ההערכה יכול להיות כלי בית ספרי, או כלי שפותח על ידי המחנכת, בהתאמה לתלמידי הכיתה.
  • שימוש בכלי הערכה יצירתי/מחוון הערכה: שימוש בכלי מטאפורי לתהליך ההערכה, בהתאמה לגיל התלמידים, מילוי כלי ההערכה יתבצע יחד עם המחנכת או בצורה עצמאית. (בכיתות הנמוכות –יחד עם המחנכת, בכיתות הגבוהות, מלאו התלמידים לבד ואז עם המחנכת). את כלי ההערכה יכולים התלמידים למלא בכתב, בציור, בהדבקת תמונות קולאז' או בכל דרך יצירתית אחרת. (ראה רעיונות לדימויים מטאפוריים להערכה)
  • שיח תלמיד-מחנכת: מפגשים בין מחנכת לתלמיד בהם מתבצע שיח על המטרות האישיות, על החוזקות, ההישגים והאתגרים של התלמיד. בשיחת ההערכה בתחילת השנה המחנכת עוזרת לתלמיד להציב מטרות ולחשוב על דרכי פעולה. בשיחת ההערכה בתום מחצית או בתחום השנה, המחנכת עוזרת לתלמיד לבצע רפלקציה על התהליך שעבר, להמשיג ולדייק את התהליך, ולהציב מטרות חדשות.
  • שיח תלמיד-מחנכת-הורים: ההורים ישותפו בשיח הדיאלוגי ובתהליך ההערכה בנקודות מוגדרות במהלך השנה. בדרך כלל השיח עם ההורים יתבצע לאחר שיח תלמיד-מחנכת. מטרת השיח הוא שיתוף ההורים במטרות וביעדים של הילד וחשיבה משותפת על דרכי פעולה, בבית הספר ובשעות שלאחר בית הספר.
  • ייצוג אישי של התלמיד והגדלת אחריות התלמיד: בשיח עם ההורים, התלמיד הוא זה שיציג את התהליך שעבר באמצעות כלי ההערכה שמילא יחד עם המחנכת. המחנכת תסייע לו בהעברת המסר ובתיווך התהליך מול ההורים, אך לא תתאר את התהליך בשבילו. ישנה חשיבות גדולה לתיאור התהליך מפי התלמיד, ללא פרשנות של המחנכת.

רעיונות לדימויים מטאפוריים להערכה דיאלוגית:

  • דליים: דלי מלא, דלי מלא חלקית, דלי ריק.
  • פרחים: במרכז הפרח נושא ההערכה, בעלים הנקודות החזקות או צבע אחד של עלים נקודות חזקות וצבע אחר נקודות לשיפור.
  • מסע ימי, ספינה: הצבת יעדים (לאן אני רוצה להגיע?), אתגרים (מה עלול לעכב אותי בדרך אל היעד?), הספינה שלי (מה יש לי כדי שאוכל להגיע אל היעד?), עוגנים (מהן נקודות האחיזה שלי שבזכותן אדע שאני בטוח? שאני בדרך?) אפשרויות (מה יכול לסייע לי להגיע אל היעד?)
  • דרך, שביל, מפה: הצבת יעדים (לאן אני רוצה להגיע?), מקומות שעצרתי בדרך (אתגרים, מה עיכב אותי? מתי הייתי צריך לעצור?), מקומות זכורים לטובה (הצלחות שהיו לי בדרך), חוזקות (באילו מקומות יכולתי לנוח? איפה היה לי קל? מה עזר לי בדרך?) יעדים להמשך (איזה הר נוסף אני רוצה לכבוש? על איזה סולם אני רוצה לטפס?) תמיכה (מי צעד איתי בדרך? חברים? משפחה?)
  • מכתב לעצמי/תעודה לעצמי: מכתב פתוח שהתלמיד כותב לעצמו, בסגנון "ממני אליך" שהמורה כותבת, בו הוא יכול להעריך את עצמו בצורה חופשית (מתאים יותר לכיתות גבוהות, ה-ו, בסוף השנה).

"יש לנו כלי הערכה שפיתחנו בבית הספר. בכיתה א' זה דליים.

אני יושבת על ילדים בקבוצות קטנות או לשיחות אישיות. אנחנו מדברים על "מה זה שהדלי שלי מלא בעברית". הם מספרים לי ואני כותבת.

יש לנו כלי למעקב אחרי האתגרים. למשל: "שיהיו לי יותר חברים, שיהיה לי כתב מדויק, שאני אקפיד על רווחים".  יש את הדלי שלהם ויש את הדלי של המורה, ואז דיברנו איפה שלא הייתה הסכמה. אצל רוב הילדים אין פערים. לפעמים הילדים יודעים יותר טוב מאיתנו. למשל ילד שאמר לי שהוא לא קורא מדויק ואני פספסתי את זה ולמדתי ממנו. זה מעורר גם שיח על סוגיות אחרות, למשל "מה זה דלי מלא של חברות טובה?"

באסיפת הורים אנחנו מנסחים איתם את האתגר שלהם. גם באסיפת הורים זה סוג של דיאלוג, התעודה מבוססת על השיחה". 

(שלומית, מחנכת כיתה א' ורכזת פדגוגית, בי"ס קשת, ירושלים)

"יש לנו גיליון הערכה אישית, זה סיפור דרך. הם ממש מציירים את הדרך מתחילת השנה ובאמצע השנה נפגשים שוב. כל ילד מקבל גיליון הערכה והוא צריך לסמן לעצמו על עלים איפה הוא חושב שהוא נמצא, מבחינה לימודית ומבחינה חברתית. הם העריכו את עצמם. 

הם מילאו את זה לבד או בתיווך ההורים. ואז נפגשנו עם הילדים לשיחה אישית, דיברנו על גיליון ההערכה וגם קבענו מטרה אחת עד סוף השנה,  לקחנו משהו אחד ממה שהוא כתב על עצמו ובחרנו לחזק, בתחום החברתי והלימודי.

למשל: ילד שאמר שהוא שקט מדי – ישתתף יותר בשיעור, ילד שאמר שהוא לא נפגש עם חברים – אמר שינסה בעזרת ההורים שלו. בסוף השנה פותחים את הגליונות ומדברים על מה שהיה".

(חיה,  מחנכת כיתה ד', בי"ס הדמוקרטי, יבנה)

"יש לנו "יום הורים בגובה העיניים". הילד מספר על עצמו ולא אני על הילד.

יש טופס שהילד צריך להכין, שהוא מספר על עצמו להורים. אני קוראת את מה שהם הכינו, ואז מדברת איתם.

יש ילדים שזה לוקח כמה דקות ויש ילדים שיותר. אני צריכה לפעמים להרים את הילדים.

עיקר התפקיד שלי זה לגייס את ההורים לתוך התהליך, אני מתערבת בעיקר בשלב המטרות. אני שואלת אותו: "מה אתה עושה לשם כך?" איזה פעולות אתה עושה?" "אמא, זה מקובל עליך הסידור הזה? מתי את יכולה לעזור לו בכך?". אני רוצה שתמיד יהיה הסכם עם ההורים – הם צריכים להיות מכונסים לכך".

(אלה, סגנית מנהלת, בי"ס ישגב, כפר סבא)

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אוהבים מה שאתם רואים?

רוצים לקבל עוד דברים טובים במייל?

הירשמו ונדאג שתישארו מעודכנים!
דילוג לתוכן