קרן משפחת ליאון > פרקטיקות > ראייה ותכלול הוליסטי של הילד > תהליכי הערכה ומשוב > הערכה דיאלוגית
הערכה דיאלוגית מבוססת על שיח משותף בין התלמיד למחנכת על יעדים אישיים ותהליך ההתפתחות של הילד, היא כלי מהותי בטיפוח כל ילד על פי צרכיו האישיים. תהליך ההערכה מאפשר הסתכלות רחבה והוליסטית על הילד לאורך השנה, התאמה של מענים ייחודיים ובניית תוכניות חינוכיות מותאמות. הערכה דיאלוגית מבססת שיח פתוח בין המחנכת לתלמיד ולהורים ומאפשרת עבודה משותפת לטובת השגת מטרותיו של הילד.
תהליך הערכה המבוסס על דיאלוג הוא תהליך מתמשך המתרחש לאורך השנה. במידה והמחנכת נמצאת עם הכיתה מספר שנים, יש המשכיות לתהליך בין שנות הלימוד.
הערכה דיאלוגית מבוססת על שיח פתוח בין המחנכת לתלמידים ושקיפות מלאה ומתייחס בצורה הוליסטית לילד, בהקשר להיבטים לימודיים, אישיים וחברתיים. תהליך הערכה דיאלוגית יכול להתבצע באופנים שונים, בהתאם להחלטת בית הספר והמחנכת.
"יש לנו כלי הערכה שפיתחנו בבית הספר. בכיתה א' זה דליים.
אני יושבת על ילדים בקבוצות קטנות או לשיחות אישיות. אנחנו מדברים על "מה זה שהדלי שלי מלא בעברית". הם מספרים לי ואני כותבת.
יש לנו כלי למעקב אחרי האתגרים. למשל: "שיהיו לי יותר חברים, שיהיה לי כתב מדויק, שאני אקפיד על רווחים". יש את הדלי שלהם ויש את הדלי של המורה, ואז דיברנו איפה שלא הייתה הסכמה. אצל רוב הילדים אין פערים. לפעמים הילדים יודעים יותר טוב מאיתנו. למשל ילד שאמר לי שהוא לא קורא מדויק ואני פספסתי את זה ולמדתי ממנו. זה מעורר גם שיח על סוגיות אחרות, למשל "מה זה דלי מלא של חברות טובה?"
באסיפת הורים אנחנו מנסחים איתם את האתגר שלהם. גם באסיפת הורים זה סוג של דיאלוג, התעודה מבוססת על השיחה".
(שלומית, מחנכת כיתה א' ורכזת פדגוגית, בי"ס קשת, ירושלים)
"יש לנו גיליון הערכה אישית, זה סיפור דרך. הם ממש מציירים את הדרך מתחילת השנה ובאמצע השנה נפגשים שוב. כל ילד מקבל גיליון הערכה והוא צריך לסמן לעצמו על עלים איפה הוא חושב שהוא נמצא, מבחינה לימודית ומבחינה חברתית. הם העריכו את עצמם.
הם מילאו את זה לבד או בתיווך ההורים. ואז נפגשנו עם הילדים לשיחה אישית, דיברנו על גיליון ההערכה וגם קבענו מטרה אחת עד סוף השנה, לקחנו משהו אחד ממה שהוא כתב על עצמו ובחרנו לחזק, בתחום החברתי והלימודי.
למשל: ילד שאמר שהוא שקט מדי – ישתתף יותר בשיעור, ילד שאמר שהוא לא נפגש עם חברים – אמר שינסה בעזרת ההורים שלו. בסוף השנה פותחים את הגליונות ומדברים על מה שהיה".
(חיה, מחנכת כיתה ד', בי"ס הדמוקרטי, יבנה)
"יש לנו "יום הורים בגובה העיניים". הילד מספר על עצמו ולא אני על הילד.
יש טופס שהילד צריך להכין, שהוא מספר על עצמו להורים. אני קוראת את מה שהם הכינו, ואז מדברת איתם.
יש ילדים שזה לוקח כמה דקות ויש ילדים שיותר. אני צריכה לפעמים להרים את הילדים.
עיקר התפקיד שלי זה לגייס את ההורים לתוך התהליך, אני מתערבת בעיקר בשלב המטרות. אני שואלת אותו: "מה אתה עושה לשם כך?" איזה פעולות אתה עושה?" "אמא, זה מקובל עליך הסידור הזה? מתי את יכולה לעזור לו בכך?". אני רוצה שתמיד יהיה הסכם עם ההורים – הם צריכים להיות מכונסים לכך".
(אלה, סגנית מנהלת, בי"ס ישגב, כפר סבא)