הכוונה בגמישות ורכות היא לזרום עם דברים שקורים, גם אם לא היו מתוכננים וגם אם לעיתים מתנגשים עם תפיסות, עקרונות ורצונות של המחנכת. הכוונה היא ל”עיגול פינות” כשצריך, שחרור שליטה וקבלה של שינויים. הגמישות מתבטאת בשחרור מהשאיפה לשלמות בכל היבטי התפקיד, וגם מהדמות האידיאלית של מחנכת (כל אחת בעיני רוחה) ושחרור הצורך לשליטה מלאה בכיתה, בתלמידים ובתהליכים שקורים לאורך השנה.

בהקשר להיבטים של גמישות במהלך תהליכי הלמידה ותכנון שיעורים, מומלץ לחשוב מראש על אילו היבטים יכולים להיות גמישים ולהכין מראש מספר אפשרויות ותרחישים.

בנוסף, הבנה של המחנכת שהיא לא יכולה להיות אחראית על כל מה שקורה לילדים והיכרות עם מגבלות האחריות. ישנם תהליכים משלימים ומשמעותיים לחיי הילד שהם מעבר לחיי בית הספר, הקשורים בסביבת הילד וכן תהליכים שקשורים באישיותו של הילד ובאתגרים שהם מעבר ליכולות בית הספר והמחנכת (להרחבה ראה פרקטיקה: הבנת גבולות האחריות).

היכולת להכניס גמישות ורכות מבוססת על תהליכים פנימיים ומודעות אישית גבוהה של המחנכת.

במסגרת זו חשוב לכל מחנכת להבין מה חשוב, מה עקרוני, מה מהותי, על מה אפשר לוותר ועל מה כדאי להתעקש ולא להתגמש. במקרים בהם המציאות שונה מהתכנון או הפתרון הוא אינו מה שהמחנכת שאפה שיקרה, הבנה של המחנכת שגם היא נמצאת בתהליך למידה והשתנות,. כמו כו, שמקצוע החינוך מזמן סיטואציות שאין עליהם תשובה אחת מוחלטת. במידה וקרתה טעות, פיתוח יכולת של המחנכת לסלוח לעצמה ולהמשיך הלאה.

תהליכי הלמידה הפנימיים יכולים להתבצע על ידי המחנכת לבד, או בשיח עם היועצת, המנהלת או מחנכות עמיתות.