“כשהקולגה לא עובדת איתך, אז את לבד. כשיש קולגה זה ממש ממש מקל. גם ברמת המחשבה וההתייעצות. השיתוף זה קריטי. הבעיה הכי גדולה של מורות חדשות זה שהן מרגישות לבד.

אנחנו יושבות לישיבת צוות ומדברות על כיוונים כלליים, ואז אנחנו מחלקות עבודה, פותחות קובץ משותף וכל אחת מכניסה לפי נושאים מה היא עושה. ואז מהטבלה הנושאית הזאת כל אחת גוזרת לפי שעות בכיתה שלה ומוסיפה את הדברים שלה. אנחנו יודעות שהבסיס הוא אותו בסיס, וכל אחת מוסיפה את שלה.

יש משהו מאד בודד בתפקיד המחנכת ואני פשוט יכולה להגיד מהחוויה האישית שלי, שהשנה קיבלתי צוות שהוא פשוט מתנה, וההבדלים הם גם ברמה הנפשית וגם ברמת השמחה, זה כל כך רחב, אני חושבת שזה משמעותי מאד. גם אל מול הילדים, כי אנחנו דורשים מהם לחלוק ולשתף ולעבוד ביחד, העבודה שלי עם הקולגות זו דוגמא לאיך לעבוד ביחד. הם רואים את הכל”.

(ליאור, מחנכת כיתה ג’, בי”ס הניסויי, ירושלים)