מצבים המזמנים כנות ושקיפות

• הודאה בטעויות – טעויות הקשורות לכיתה, לבית הספר, לשיעור או לעניין אישי של תלמיד. ההודאה בטעות יכולה להיות בשיחה פרטנית עם ילד או עם מול כל הכיתה. למשל: "שכחתי שהבטחתי לכם שאביא היום את המשחק לכיתה, היה לי יום מאד עמוס אתמול וזה ברח לי מהראש".
• שיתוף בהתנסויות וחוויות עבר של המחנכת – שיתוף מחוויות עבר על עניינים חברתיים, לימודיים, דימוי גוף, התנסויות משפחתיות. למשל: "כשהייתי בכיתה ד' עשו עלי חרם בכיתה" או "לא ידעתי לקרא עד תחילת כיתה ג'", "הייתי ילדה מאד נמוכה, וזה הפריע לי", "אח שלי התעלם ממני בבית הספר".
• שיתוף בתהליכים שקשורים לתפקיד החינוך וההוראה – מה המחנכת עשתה כהכנה לשיעור, איך המחנכת מרגישה לגבי תהליכים שקורים בכיתה. למשל: "אני מאד שמחה לראות שאתם מצליחים לעבוד בקבוצות", "שיניתי את מערכת השעות היום כך שתוכלו להמשיך את ההכנה של הדגם", "יצרתי קשר עם מוזיאון המדע כדי להשיג לכם עוד מידע על הנושא שאנחנו לומדים".
• קיום הבטחות – אם מבטיחים משהו לתלמידים, להקפיד לקיים. בין אם מדובר בעניין קטן או עניין גדול. הדבר חשוב במיוחד אצל ילדים צעירים, ומהווה בסיס חשוב ליצירת קשר של אמון.
• שיתוף בדברים אישיים המשתלבים ברצף היום – שיתוף במצב פיזי של המחנכת, למשל: "כואב לי היום הגב אז אעביר את השיעור בישיבה", "אני מאד עייפה היום כי התינוק שלי חולה ולא ישן כל הלילה". שיתוף בעניינים אישיים. למשל: "היום אצא מוקדם כי יש לי אירוע משפחתי", "אני מתנצל אבל הטלפון שלי יהיה פתוח כי אשתי חולה וזקוקה לעזרה".
• נכונות לקבלת משוב מהתלמידים – פתיחות לביקורת,למשוב ובקשות תלמידים. יצירת הזדמנויות לשיח מסוג זה, הצעת רעיונות ובקשות מהמורה.