איזון
צרכים

חינוך הוגן, שוויון הזדמנויות
ומיצוי פוטנציאל

עקרון איזון בין צרכים פרטניים לצרכי הכיתה

כל ילד הוא עולם ומלואו, ודורש את תשומת הלב המלאה של המחנכת. בכל כיתה יש כ 20 -35 ילדים, אשר המחנכת נדרשת לענות על צרכיהם, בזמן מקביל ומוגבל. על אף הרצון לתת לכל ילד את המענה המדויק והמלא ביותר, המחנכת היא אינה דמות חינוכית פרטנית, כי אם מחנכת של קבוצת ילדים. על כן עליה לאזן בין הצרכים הפרטניים של כל אחד מהתלמידים ולאפשר מענים רחבים למספר גדול ככל האפשר של תלמידים. בנוסף, המחנכת צריכה לתת מענה גם לצרכי הכיתה כקבוצה. איזון נכון בין כלל הצרכים מאפשר קידום של שוויון הזדמנויות לכל התלמידים וחינוך הוגן.

איזון בין צרכי תלמידים בודדים לבין צרכי כלל התלמידים והכיתה חשוב לשמירה על שוויון הזדמנויות לכלל הילדים וחינוך הוגן.

לעיתים צרכים של ילד אחד  או מספר ילדים קטן, יכולים להיות תובעניים מאד עבור המחנכת, ולנצל את מירב משאבי הזמן והאנרגיה שלה. מצב זה יכול לפגוע בשאר תלמידי הכיתה, ולמנוע מהם הזדמנויות להתקדמות ולהתפתחות. במקרים רבים מצב זה מייצר תסכול אצל תלמידים אחרים ועלול לגרום לבעיות התנהגות או לעיכוב לימודי של כלל הכיתה.

על מנת להצליח לשמור על איזון זה, ניתן להיעזר בכמה שיטות:

  • אבחנה ופיתוח מודעות לתהליכים חינוכיים עם תלמידים יחידים אל מול שאר התלמידים והכיתה. הפניית תשומת לב ורפלקציה אישית של המחנכת על כמות הזמן והאנרגיה המושקעת בילד או במספר ילדים, חשיבה על ההשלכות לגבי שאר הכיתה. עצירה אחת לכמה ימים/שבועות ובדיקה אישית. יכול להתבצע באופן עצמאי או בעזרת יועצת או מנהלת.
  • בקשה לעזרה ותמיכה מהצוות הניהולי-טיפולי. חלוקה בנטל הטיפול בילדים, שימוש במשאבים בית ספריים וחיצוניים להתמודדות עם הילד.
  • קשר מוגבר עם ההורים ותיווך להורים. שיתוף, התייעצות, הקצאת משאבים נוספים מצד המשפחה.
  • הצבת גבולות. המחנכת היא אינה מטפלת אישית. במידה ותשומת הלב הנדרשת לילד מקבלת אופי טיפולי, הפנייה לגורמים נוספים לעזרה.
  • פיתוח שיטות וכלים לאיזון בין צרכים של תלמידים. למשל: מועדים קבועים לשיחות אישיות, קבוצות קטנות.

“אף פעם לא נוכל לתת מענה מלא לכולם, לא צריך להיות תמיד בפול פאוור על כל הילדים, לזכור שקודם כל את מורה של כולם ולא מורה של אחד, לא להתמקד על ילד אחד או שניים, זה לא טוב, ואת גם גומרת את עצמך. זה לא תפקידך להיות מטפלת, את צריכה לשים את הגבולות.”

(עדי, מחנכת כיתה ו’, בי”ס שמעוני, גבעתיים)

“יש מאזן בין הצרכים של הפרטים לבין הצורך של הכיתה כולה והצרכים כל הזמן משתנים, יש כאן כל הזמן בדיקה, איפה אני כרגע – רגשית, לימודית, חברתית, כל הזמן לנוע בין המשבצות ולחשוב איפה הדגש שלי צריך להיות כרגע. לפעמים ההחלטה היא לא נכונה ואז אני רואה את הפידבק מהכיתה. הפידבק הוא מיידי”. 

(זהר, מחנכת כיתה ד’, בי”ס אלונים, ראשון לציון)

שיתוף:

אוהבים מה שאתם רואים?

רוצים לקבל עוד דברים טובים במייל?

הירשמו ונדאג שתישארו מעודכנים!
דילוג לתוכן