תוכנית מחקרים

"רווחה נפשית, רגשות חיוביים וזרימה של מחנכי/מחנכות כיתה וחוויות הוראה ולמידה מיטביות: מחקר דגימת חוויה"

חוקרת ראשית:

פרופ' ענת שושני, (2022). בית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה, אוניברסיטת רייכמן

משך המחקר:

12 חודשים, אוגוסט 2021 – אוגוסט 2022

אוכלוסיית היעד:

מחנכי כיתות ותלמידים בחינוך היסודי

נושא המחקר

מחקר זה יהווה הזדמנות להעמיק את ההבנה ביחס לרווחה נפשית מקצועית של מחנכי כיתות, וביחס למצבים ולפעולות הספציפיות ביום ההוראה המזמנים עבור המחנכים חוויות של העצמה, חיבור, להט, מסוגלות פדגוגית ומיצוי עצמי, ולתרומתם של מצבים אלו לתחושת מסוגלות פדגוגית של המורים, ולחווית למידה איכותית ומשמעותית לתלמידים בכיתות.

הנושאים בהם נעסוק במחקר: 1 . חינוך כיתה כפרופסיה: מהם הצרכים הפסיכולוגיים של מחנכות הכיתה? האם צרכים אלו שונים בקרב מחנכות בהקשרים שונים? 2 . פרקטיקות חינוך כיתה: מהן פרקטיקות של מחנכת כיתה ליצירת מוטיבציה ולמיצוי פוטנציאל אישי של תלמידים? 3 . חינוך כיתה בתקופת חירום: כיצד משבר הקורונה משפיע על חינוך כיתה? כיצד מתמודדות המחנכות עם המשבר ואי הוודאות וכיצד ניתן לתמוך בהן, כולל במיטביות (ה well-being) שלהן?

 

מטרות המחקר

רווחתם הנפשית המקצועית של מחנכי כיתות מהווה היבט מכריע בהשגת היעדים החינוכיים הן בכיתה והן ברמת הקהילה הבית ספרית. היא קשורה קשר הדוק להצלחתם במשימתם הפדגוגית, אשר בתורה קשורה ליכולתם של המורה וקהילת המורים לפתח ולשנות את פעולותיהם הפדגוגיות. באופן ספציפי יותר, מחנכי כיתות הנהנים מרווחה נפשית מקצועית ובעלי מוטיבציה ותחושת מסוגלות מקצועית גבוהה, עשויים לקדם אסטרטגיות למידה פעילות ופונקציונליות, וכתוצאה מכך להשיג את תוצאת הלמידה הטובה ביותר של תלמידיהם. עם זאת, הספרות המחקרית המקומית והבינלאומית מספקת ידע מצומצם ביותר על רווחתם הנפשית של מחנכי הכיתות ועל אפשרויות לטייב אותן. שאלות בסיסיות רבות נותרו עד היום סתומות ודורשות מענה. כיצד מחנכי כיתות חווים את עבודת ההוראה? באלו הקשרים הם מצויים במיטבם, בשיאם, חשים מסוגלות מקצועית גבוהה, נהנים מעבודת ההוראה, חווים 'זרימה' Flow, משמעות, עניין, יצירתיות ויתכן ואף "מדבקים" בלהט עשייתם את תלמידיהם ותורמים לחוויות למידה חיוביות ומיטביות עבורם? ובאלו מצבים מצב רוחם ירוד, מסוגלותם נמוכה, והם טרודים, לחוצים וחווים רווחה נפשית מקצועית ירודה. מהם ההקשרים והפעולות במסגרת יום ההוראה המאפשרים חוויות הוראה מיטביות למחנכי כיתות ואלו הקשרים בעבודת ההוראה דורשים בחינה מחודשת לצורך קידום רווחתם הנפשית והמקצועית של מחנכים? מה מאפיין חוויות מיטביות של מחנכי כיתות וכיצד תורמות חוויות אלו לחוויות למידה מיטביות של תלמידים? ומה מאפיין את חווית מחנכי הכיתות והתלמידים בתקופת מגיפת הקורונה, בהקשרי ההוראה המגוונים שהניבה התקופה?

 

תרומת המחקר המצופה

המחקר ישפוך אור על חוויות מיטביות בעבודת מחנכי הכיתה לצורך קידום תהליכי הוראה מיטביים והוראה איכותית. בנוסף, המחקר יבחן את תרומתם של תהליכים רגשיים בשיעורים לתהליכי למידה של תלמידים, ועשוי להעשיר תהליכי פיתוח מקצועי אינטגרטיביים המטפחים את המיומנויות הפדגוגיות והרגשיות-חברתיות של מחנכי הכיתות.

על החוקרים

ענת שושני הינה פרופ' בבית ספר ברוך איבצ’ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן, המנהלת האקדמית של מרכז מיטיב לחקר ויישום הפסיכולוגיה החיובית במרכז הבינתחומי, ושותפה להקמת מרכז מיטיב. פרופ' שושני בעלת ניסיון עשיר בפיתוח, מחקר, ויישום של תכניות התערבות מניעתיות לקידום עמידות ובריאות נפשית בקהילה . בשנים האחרונות, היא פיתחה והובילה התערבויות חינוכיות למורים ולתלמידים בתחומי הפסיכולוגיה החיובית בחינוך והלמידה הרגשית חברתית (SEL) בבתי ספר וגני ילדים. 

בשיתוף עמיתים ממכללת לוינסקי-וינגייט, פרופ’ שושני מובילה כיום את מהלך ‘מורים מובילים’ במחוז ירושלים ובמנהל ההתיישבותי של משרד החינוך. פרופ’ שושני חוקרת אספקטים הקשורים לפסיכולוגיה חיובית ולקידום רווחתם הנפשית של ילדים ובני נוער ועוסקת בתרומתן של חוזקות אופי של הילד וגורמי עמידות להסתגלותו למשימות התפתחותיות, שינויים סביבתיים ומצבי לחץ וטראומה. בנוסף פרופ’ שושני הינה חוקרת מוכרת בעולם בתחומי הפסיכולוגיה החיובית בחינוך. פרופ’ שושני הינה פסיכולוגית קלינית מומחית וניסיונה הטיפולי כולל עבודה טיפולית עם ילדים, נוער ומבוגרים, במרפאות בתחום בריאות הנפש ובתי חולים פסיכיאטריים.

אוהבים מה שאתם רואים?

רוצים לקבל עוד דברים טובים במייל?

הירשמו ונדאג שתישארו מעודכנים!
דילוג לתוכן