פיתוח ידע

תכנית המחקרים

"אתגרי ההכלה: מחנכות בבתי ספר יסודיים ועל יסודיים מדברות על שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים"

חוקרת ראשית:

ד”ר גליה פלוטקין עמרמי, המחלקה לחינוך אוניברסיטת בן גוריון בנגב

חוקרות שותפות:

ד”ר טליה פריד, המחלקה לחינוך אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

פרופ’ הללי פינסון, המחלקה לחינוך אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

משך המחקר:

12 חודשים, אוקטובר 2022- ספטמבר 2023

אוכלוסיית היעד:

מחנכות בכיתות החינוך הרגיל, בבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים, בהן משולבים ילדים עם צרכים מיוחדים

נושא המחקר

רפורמת “הכלה והשתלבות” שיושמה בישראל בשנת 2019 הינה חלק ממגמה גלובלית לשילוב והכלה של תלמידים עם צורכי חינוך מיוחדים (צח”מ) במערכת החינוך הכללית. רפורמת הכלה והשתלבות מציבה בפני בתי ספר אתגרים רבים כאשר מחנכות מוצבות בחזית ההתמודדות עם האתגרים האלה. מחנכות כיתה מהוות דמויות מפתח בתהליכי השילוב של הילדים ומימוש חזון ההכלה, כמו גם בניהול של הדינמיקה הכיתתית בכיתה הטרוגנית.

המחקר המוצע הינו מחקר איכותני המבקש להבין ולהמשיג את תפקיד המחנכת בתהליך הכלתם ושילובם של תלמידים עם צרכים מיוחדים, על פני הרצף הגילאי’, ובדגש על קשיים רגשיים-התנהגותיים. המחקר מבקש ללמוד את תפיסותיהן, את האתגרים איתם הן מתמודדות והכלים אותם הן מפתחות. לפיכך כלי המחקר המרכזי במחקר זה יהיה ראיון עומק חצי מובנה, בו יתאפשר למחנכות לפרוס את תפיסותיהן במילים שלהן, תוך כדי שצוות המחקר מתמקד בשאלות הנמצאות בליבו של פרוייקט זה.

מטרות המחקר

המחקר המוצע יבחן כיצד מחנכות בבתי ספר רגילים בחינוך הממלכתי היסודי והעל-יסודי המשלבות תלמידי צח”מ, ובאופן ספציפי תלמידים עם קשיים רגשיים -התנהגותיים ,מבינות את משמעות ההכלה; כיצד הן חוות את השילוב של הילדים עם צרכים מיוחדים בכיתות רגילות ותופסות את הצרכים של כלל הילדים בכיתות אלו; מהן הפרקטיקות והכלים העומדים לרשותן ואילו כלים יכולים לסייע להן להתמודד עם אתגרי המדיניות הזאת בצורה מוצלחת.

תרומת המחקר המצופה

תרומת המחקר המצופה מתחלקת לשניים. תרומה לשדה האקדמי בדמות פרסומים בכתבי רלוונטים העוסקים גם בתפקיד המורה, במשמעותיות החברתיות של שילוב של תלמידים ותלמידות עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה. כמו כן, המחקר יתרום להעמקת ההבנה של תופעת מדיקליזציה, כפי שהיא מתרחשת באמצעות ובהשתתפות אנשים שאינם אנשי מקצוע, אך באים במגע יום יומי עם ילדים מאובחנים ומקנים משמעויות למוגבלותם. המחקר עשוי לתרום גם לדיון תיאורטי על אודות המודל החברתי של מוגבלות בהקשר של קטגוריה של מוגבלות רבגונית ושנויה במחלוקת,  ולתיאורטיזציה של היבטים פרופסיונליים של הפרקטיקה של מחנכות הפועלות בשדות של שונות וגיוון. 

חלק משמעותי נוסף מתרומת המחקר יהיה הפצת ממצאי המחקר ומסקנותיו לשדה החינוכי והנגשת השימוש בממצאי המחקר לצורך עיצוב מדיניות ופרקטיקה. באופן ספציפי תוצאות המחקר יאורגנו סביב שלושה צירים – תפיסות, אתגרים וכלים של מחנכות משלבות – ויאוגדו לכדי חוברת אלקטרונית שתופץ לאגף ליישום חוק החינוך המיוחד, ההכלה וההשתלבות, וכן לאגף החינוך היסודי והאגף העל יסודי. כך גם תוצאות המחקר יופצו לבתי הספר ולמורות שייקחו חלק במחקר. בנוסף, בתום המחקר, צוות המחקר יקיים סדנא אליה יוזמנו מחנכות וקובעי מדיניות במשרד החינוך, ובה יוצגו ממצאי המחקר ויתקיים דיון פתוח על הכלים שיש לפתח עבור מחנכות בשלבי החינוך השונים. על בסיס ממצאי המחקר והסדנא יציע צוות המחקר תוכנית עבודה לאגף ליישום חוק החינוך המיוחד, ההכלה וההשתלבות ולאגפי הגיל. בשיתוף יחידת השתלמויות מורים באוניברסיטת בן גוריון, יציע צוות המחקר השתלמות למחנכות העוסקת בשילוב ילדים עם קשיים רגשיים-התנהגותיים. בנוסף תוצע יחידה לימודית העוסקת בהכשרת מורים לחינוך מכיל ומשלב למנהל כוח אדם בהוראה. מתוך מטרה כי יחידה זו תשולב הן בהכשרת מורים להוראה במכללות ובאוניברסיטאות, והן בפיתוח מקצועי והשתלמויות מורים לאורך הקריירה.

על החוקרים

הללי פינסון היא פרופ’ חברה בבית הספר לחינוך באוניבריסטת בן גוריון בנגב. פינסון היא סוציולוגית של החינוך העוסקת בהיבטים שונים של תפקיד מערכת החינוך בעידן הגלובליזציה. שלושת תחומי המחקר המרכזיים שלה הם חינוך לאזרחות בחברות בקונפליקט ובמיוחד לאור עליית הפופוליזם הפוליטי; שילוב ילדי מהגרים ובמיוחד פליטים במערכות חינוך ציבוריות והאתגרים הנלווים לכך ודפוסי השתתפות מגדריים במקצועות מדעיים. פינסון משמשת היום גם יועצת נישא האוניברסיטה להוגנות מגדרית וסגנית ראשת בית הספר לחינוך. היא העורכת המובילה של מקראה על מחקר חינוכי והגירה העתידה להתפסרם ב 2023 ע”י בית ההוצאה אדוורד אלגר. כמו כן היא חברת מערכת בכתבי עת מובילים בסוציולוגיה של החינוך.

דר’ גליה פלוטקין עמרמי היא מרצה בכירה במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב. היא עוסקת במחקר אנתרופולוגי-היסטורי על אודות מדיקליזציה וחוויות סטיגמה בזירות בית ספרית ומשפחתית, וחוקרת שיח טיפולי בהקשרים חינוכיים, פרקטיקות קליטת העליה ופיתוח חוסן נפשי. היא מתמקדת בזיקות בין הידע המקצועי של אנשי בריאות הנפש, לבין נרטיבים תרבותיים ואתוס לאומי, וחוקרת גורמים חברתיים המשפיעים על הופעתן של קטגוריות חדשות של הפרעות נפש ופרקטיקות מקצועיות חדשות. כעת היא מובילה שני פרויקטים מחקריים: פרויקט אחד מתמקד במדיקליזציה הולכת וגוברת של חינוך, ובוחן כיצד מורים והורים מבינים את התפקוד ה”לקוי” של תלמידים דרך הקטגוריה הפרעת קשב וריכוז. הפרויקט השני עוסק בהורות לילדים לא קונפורמיים מבחינה מגדרית ויחסיהם עם גורמי בית הספר בהקשרים חינוכיים שונים: ממלכתי, ממלכתי-דתי ואלטרנטיבי. ד”ר גליה פלוטקין עמרמי הייתה ראש המסלול ליעוץ חינוכי במחלקה לחינוך,

ד”ר טליה פריד היא אנתרופולוגית ופוסט-דוקטורנטית במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המחקר הנוכחי שלה, בהנחייתה של ד”ר גליה פלוטקין עמרמי, בוחן היבטים מוסריים ואפיסטמיים בנרטיבים של אימהות לילדים עם הפרעות קשב וריכוז. ד”ר פריד התמחתה בלימודי מדע וטכנולוגיה וחברה (STS), חקר פסולת, ואנתרופולוגיה של גיוון-עיצבי (neurodivergence). היא סיימה את הדוקטורט שלה בשנת 2020 בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן, שם הייתה מילגאית נשיא וזכתה בפרס הצטיינות של התוכנית. עבודת הדוקטורט שלה על האנתרופולוגיה וההיסטוריה של ניהול אשפה ביתית בישראל זכתה בפרס מקס גלקמן לעבודת הדוקטורט המצטיינת של האגודה הישראלית לאנתרופולוגיה. ד”ר פריד היא בעלת תואר שני בפסיכולוגיה חברתית מאוניברסיטת תל אביב (בהצטיינות יתרה), ותואר ראשון בסוציולוגיה ויחסים אתניים ובין-מיעוטיים בתוכנית המצטיינים של אוניברסיטת בוסטון (בהצטיינות יתרה).

אוהבים מה שאתם רואים?

רוצים לקבל עוד דברים טובים במייל?

הירשמו ונדאג שתישארו מעודכנים!
דילוג לתוכן