תצפיות
והסתכלות
תצפיות של המחנכת על התלמידים הן כלי משמעותי להיכרות. באמצעות תצפית על הילדים במצבים שונים ניתן להכיר צדדים וניואנסים באישיותם, שלא בהכרח באים לידי ביטוי בשיעור או בשיחה. תצפית יכולה להתבצע לאורך כל יום הלימודים, גם במסגרת שיעורים וגם במסגרת הפסקות, על אינטראקציות לימודיות, חברתיות ואחרות.
לאחר התצפית, ולאור דברים שהמחנכת שמה לב אליהם, ניתן לעשות שיחה אישית עם התלמיד. בשיחה זו תהיה התייחסות למשהו ספציפי שהמחנכת ראתה והרחבה באמצעות שאלות. למשל: “ראיתי שהיה לך קשה במשחק עם החברים, למה? מה היית רוצה שיקרה אחרת? אפשר לעזור?” או: “ראיתי שכבר כמה ימים אתה לא אוכל את האוכל שמכינים לך, למה? משהו מפריע לך?”.
“אני צופה בהם המון – בתוך משחק, בעשייה במשימה, בהפסקה, יש משהו בתצפית בלי להגיד כלום, לעבור, לשים יד, לשאול אותם מה הם עושים. ממש להתבונן בלי שיפוטיות, רק לשים את הידע ולהגיד כל הכבוד. זה מאפשר לי לתת תשומת לב לכל הילדים.
(טובי, מחנכת וסגנית מנהל, בי”ס שכונתי שפירא, תל אביב)
“אני עושה תצפית בזמן אוכל. כשהם מוציאים את האוכל אני בוחרת חמישה ילדים ואני חוקרת אותם ומסתכלת עליהם מא-ת. אני שמה לב להכל. אני יכולה לעלות על הפרעות אכילה ועל יחסים בבית, אפשר ללמוד מזה הרבה”.
(אילנית, מחנכת כיתה ב’, בי”ס תל”י גאולים, ירושלים)
” אני חושבת שאפשר ללמוד הרבה מתלמיד דווקא לא בזירה שאני רואה אותו יום יום, לשבת ולהסתכל עליו בשיעור חינוך גופני, בהפסקה – ממש יוצאת לתצפית. אני צופה בתלמידים בהרבה סיטואציות.
פעם אחת עשיתי את זה כי הייתי צריכה לדווח על משהו, ובגלל שעשיתי את זה גיליתי עולם ומלואו. מאז פיתחתי את זה כהרגל. זה מאיר את החוזקות של הילדים , צא החוצה ותראו אותו. תראה ילד ששפוף בכיתה ובאמנות מוציא תוצר מדהים. ככה אני יכולה להתייחס באמת לחוזקות אחרות שראיתי בזירות אחרות“.
(ענבל, מחנכת כיתה ד’ וסגנית מנהל, בי”ס גבע, גבעת עדה)
