תצפיות ולמידה
מהסתכלות

ראייה ותכלול
הוליסטי של הילד

פרקטיקת תצפיות ולמידה מהסתכלות

תצפיות של המחנכת על התלמידים הן כלי משמעותי להיכרות. באמצעות תצפית על הילדים במצבים שונים ניתן להכיר צדדים וניואנסים באישיותם, שלא בהכרח באים לידי ביטוי בשיעור או בשיחה. תצפית יכולה להתבצע לאורך כל יום הלימודים, גם במסגרת שיעורים וגם במסגרת הפסקות, על אינטראקציות לימודיות, חברתיות ואחרות.

מטרות:

התאמה לגילאים:

כל הגילאים

מתי בשנה:

בתחילת השנה באופן מוגבר, וכדאי לאורך כל השנה.

איך מתבצע?

הסתכלות והתבוננות בתלמידים במצבים שונים.

מצבים אפשריים להתבוננות בילדים:

  • בכניסה לבית הספר, בבוקר – איך הילדים לבושים? באיזה מצב רוח הם מגיעים? איך נראה התיק שלהם? עם מי הם מגיעים? עם מי מהחברים הם מדברים בבוקר? מי מביא אותם? האם יש משהו חריג בהתנהגותם? באיזו סביבה הם בוחרים להיות בבוקר?
  • זמן האוכל – מה הילדים אוכלים? איך נראה האוכל שלהם? האם מישהו הכין להם את האוכל? מה ההרגלים בבית? תשומת לב לאכפתיות ודאגה שבאים לידי ביטוי באוכל, הרגלי אכילה והיגיינה, חשד להפרעות אכילה (למשל: אוכל רק משהו אחד, אוכל מאד לאט, לא נוגעת באוכל), מצב רגשי.
  • זמן משימות קבוצתיות/זמן משחק – מי משתתף ומי לא משתתף? איך הילדים מגיבים אחד לשני? האם הוא עצמאי? הסתכלות ואבחנה ברגשות של ילדים, יכולת ביטוי, דברים שהילדים אומרים על עצמם ולחברים שלהם, יכולת להשתלב במשחק, הקשה לחוקים, שיתוף חברים.
  • זמן שיעורים אחרים – כניסה לשיעורים אחרים שהם לא השיעורים שהמחנכת מלמדת. למשל: אמנות, מדעים, ספורט. איך הילד מתנהג מול מורים אחרים? איך הוא מרגיש? איך הוא עובד עם חברים? עם מי הוא יושב? מה הוא אומר? דברים שלא באים לידי ביטוי בשיעורי המחנכת.
  • זמן הפסקות – עם מי הוא משחק? האם הוא לבד? האם הוא מסתדר? האם ניגשי אליו? האם הוא עושה דברים קבועים או מגוון בצורות המשחק? האם הוא יוזם משחקים? מהם תחומי העניין שלו? מהם המשחקים האהובים עליו? איך הוא פותר בעיות? מהן נקודות החוזק שלו?
  • זמן טיולים – מי יושב לי מי באוטובוס? מי נמצא לבד? למי קשה? מה הילדים עושים כשאין מסגרת ברורה?

"אני המון צופה בהם – בתוך משחק, בעשייה במשימה, בהפסקה, יש משהו בתצפית בלי להגיד כלום, לעבור, לשים יד, לשאול אותם מה הם עושים. ממש להתבונן בלי שיפוטיות, רק לשים את הידע ולהגיד כל הכבוד. זה מאפשר לי לתת תשומת לב לכל הילדים.

(טובי, מחנכת וסגנית מנהל, בי"ס שכונתי שפירא, תל אביב)

עקרונות למהלך התצפית:

  • התצפית יכולה להיות כללית (על כל הכיתה), על קבוצת ילדים נבחרת א על ילד מסוים.
  • בחלק מהמקרים התצפית תהיה נקייה מהתערבות של המחנכת. חשוב לגלות סבלנות ולנסות לא להתערב כאשר זה לא הכרחי אלא פשוט להתבונן.
  • בחלק מהמקרים התצפית יכולה לשמש ככלי בידי המחנכת להכוונה של תלמידים, לעזרה ולהפניית תשומת לב וחיזוק חיובי.
  • המחנכת יכולה במהלך התצפית לעבור בין התלמידים, לשאול שאלות, להגיד מילה טובה.

אני עושה תצפית בזמן אוכל. כשהם מוציאים את האוכל אני בוחרת חמישה ילדים ואני חוקרת אותם ומסתכלת עליהם מא-ת. אני שמה לב להכל. אני יכולה לעלות על הפרעות אכילה ועל יחסים בבית, אפשר ללמוד מזה הרבה".

(אילנית, מחנכת כיתה ב', בי"ס תל"י גאולים, ירושלים)

לאחר התצפית:

לאחר התצפית, ולאור דברים שהמחנכת שמה לב אליהם, ניתן לעשות שיחה אישית עם התלמיד. בשיחה זו תהיה התייחסות למשהו ספציפי שהמחנכת ראתה והרחבה באמצעות שאלות. למשל: "ראיתי שהיה לך קשה במשחק עם החברים, למה? מה היית רוצה שיקרה אחרת? אפשר לעזור?" או: "ראיתי שכבר כמה ימים אתה לא אוכל את האוכל שמכינים לך, למה? משהו מפריע לך?".

"אני חושבת שאפשר ללמוד הרבה מתלמידים דווקא לא מהזירה שאני רואה אותו יום יום, לשבת ולהסתכל עליו בחינוך גופני, בהפסקה – ממש יוצאת לתצפית. אני צופה בתלמידים בהרבה סיטואציות.

פעם אחת עשיתי את זה כי הייתי צריכה לדווח על משהו, ובגלל שעשיתי את זה גיליתי עולם ומלואו. ומאז פיתחתי את זה כהרגל. זה מאיר את החוזקות של הילדים , צא החוצה ותראו אותו. תראה ילד ששפוף בכיתה ובאמנות מוציא תוצר מדהים. ככה אני יכולה להתייחס באמת לחוזקות אחרות שראיתי בזירות אחרות".

(ענבל, מחנכת כיתה ד' וסגנית מנהל, בי"ס גבע, גבעת)

אוהבים מה שאתם רואים?

רוצים לקבל עוד דברים טובים במייל?

הירשמו ונדאג שתישארו מעודכנים!
דילוג לתוכן