תכנון
חודשי/שבועי

ניהול עצמי, שימור עצמי
ומניעת שחיקה

פרקטיקת תכנון חודשי/שבועי

תכנון חודשי ושבועי של תהליכי העבודה הינו כלי חשוב ומרכזי בעבודת המחנכת, ומסייע בשליטה ובניהול הזמן. התכנון יבנה בהתאם ללוח השנה ולאירועי בית הספר, לאור מטרות ההוראה ומענה דיפרנציאלי לתלמידים ויכיל משימות הקשורות לטיפוח אישי בתלמידים ובהיבטים חברתיים של הכיתה. התכנון החודשי יכול להכיל גם תהליכים מתמשכים לאורך השנה. בין הכלים: קלסר ארגון, מחברת מחנכת, יומן, תיקיות ועוד.

מטרות:

מתי בשנה:

כל השנה

מה הכוונה?

תכנון חודשי ושבועי של תהליכי הלמידה והתהליכים החברתיים בכיתה. התכנון הוא הבסיס לתוכנית העבודה, ומהווה את הבסיס, עליו מתבצעים שינויים והתאמות, בהתאם לצרכים נקודתיים ובהתאם לאירועים לא צפויים.

את התכנון השבועי/חודי מומלץ לשלוח להורים ולתלמידים, כחלק מיצירת אמון, תקשורת, בהירות ובטחון. ניתן לצרף את התכנון השבועי לשבוע הבא לסיכום השבוע החולף.

כחלק משיטת העבודה של המחנכת ומניהול זמן, כדאי לסס זמן קבוע לביצוע התכנון. למשל: כל יום חמישי בערב, עד ה 25 לחודש הקודם.

"התכנון השבועי שאני עושה הוא נטו לימודי. בזכות התכנון אני מגיעה חדה לשיעורים, זה סופר חשוב. הדברים הפרטיים והאישיים, רגשי וחברתי לא נכנסים בתכנון השבועי, אלא אני כותבת אותם ביומן. אני עושה את זה עד יום חמישי, בסופ"ש לא נוגעת בעבודה". 

(מחנכת כיתה ה', ירושלים)

ברמת התכנון החודשי:

  • אירועים ותאריכים מיוחדים. לדוגמא: חגים, ימי הולדת, אירועים בית ספרים, אירועים כיתתיים.
  • שגרות פדגוגיות. לדוגמא: ישיבות, הערכות, ציונים, אסיפות הורים.
  • תהליכי הוראה על פי מקצועות. לדוגמא: יחידות לימוד, חלוקה לשיעורים.
  • תהליכים כיתתיים. לדוגמא: פרוייקטים מיוחדים, תהליכים חברתיים, חלוקה לקבוצות, סדר ישיבה.
  • שיעורי בית.

"אחד הדברים שצריך זה שכל הנושא הלימודי יהיה ערוך ומוכן. כשאני יודעת שתכנית הלימודים מוכנה, אני מרגישה בטוחה ואני יותר פנויה לטפל בעניינים חברתיים, רגשיים, אישיות של הילד.  מה זה אומר תכניות? יש המון משתנים אבל יש בסיס שמאפשר רוגע, שליטה על הוחמר ויותר פניות. ארגון של המידע, ארגון של תכניות הלימודים. אנחנו עובדים לפי תכנון שבועי וזה כלי נהדר. 

(חלי, מחנכת כיתה ו', בי"ס קשת, כפר ורדים)

ברמת התכנון השבועי (מכילה גם את המידע מהתכנון החודשי לאותו שבוע, מפורטת יותר):

  • תהליכי למידה. לדוגמא: חלוקה לשיעורים, חומרי לימוד, עזרי הוראה, התייחסות לדיפרנציאליות ושונות בית תלמידים, חלוקה לקבוצות עבודה.
  • משימות הקשורות לתלמידים. לדוגמא: שיחות אישיות, שיחות עם הורים, עדכונים, בקשות מועד כיתה, מענים ייחודיים.
  • משימות הקשורות לעבודה מול מורים אחרים. לדוגמא: שיחות, עדכון, ישיבה, העברת חומרים.
  • משימות הקשורות להיבטים תפעוליים או אחרים. לדוגמא: הדפסת חומרים, קניות מיוחדות לכיתה, הכנות לקראת שיעורים או פרויקטים.

לעוד דוגמאות והרחבה על פרקטיקת תכנון חודשי/שבועי:

"תכנון שבועי, אני לא קיימת בלי הדבר הזה. אני יושבת בחמישי בערב או בסופ"ש ועושה לעצמי תכנון ברמת שעות. יש בתוכו גם את המשימות הקטנות שלי וגם את כל המשימות של התלמידים, לדבר עם הילד הזה והזה, לצלם את הדפים. כשיש לי שבוע שאין לי את זה, אני לא מתפקדת.

כשאני נכנסת לכיתה אני כל כך מוסחת, אז אם זה כתוב לי זה ממש עוזר. אני צריכה שיהיה לי כתוב בריבוע של הדף מה אני עושה. יש כאלה שמשתמשות גם בצבעים".

(ענת, מחנכת כיתה ב', בי"ס שבילי רעות, מועצה אזורית מנשה)

אוהבים מה שאתם רואים?

רוצים לקבל עוד דברים טובים במייל?

הירשמו ונדאג שתישארו מעודכנים!
דילוג לתוכן