תוכניות אישיות
לתלמידים

חינוך הוגן, שוויון הזדמנויות
ומיצוי פוטנציאל

פרקטיקת תוכניות אישיות לתלמידים

תוכניות אישיות לתלמידים הן כלי משמעותי ליצירת מענים מותאמים על פי צרכים ייחודיים של כל ילד, בהיבט הלימודי, החברתי או הרגשי. התוכנית יכולה להיות מיושמת ברמה המערכתית-בית ספרית ולשלב צוות רב תחומי, או ברמה הכיתתית, בין המחנכת לתלמיד. תוכנית אישית יכולה להיות ארוכת טווח או מוגדרת לתקופה קצרה. עוצמתה של התוכנית האישית היא בהיותה מותאמת לתלמיד, עקבית, גמישה ויצירתית ובכך עונה בצורה מדויקת על הצורך של התלמיד בתקופת הזמן הספציפית.

מטרות:

התאמה לגילאים:

כל הגילאים

מתי בשנה:

בתחילת השנה (מחנכת שממשיכה עם אותה כיתה) אחרי תחילת השנה (מנכת חדשה, לאחר היכרות ואיתור צרכים), לאורך כל השנה.

איך מתבצע?

תוכנית אישית לתלמידים נותנת מענה לצרכים הייחודיים של כל אחד, אם בהיבט הלימודי, בהיבט החברתי או בהיבטים אישיים.
לבחירת המחנכת אם לעבוד בשיטת תוכניות אישיות עבור כל התלמידים בכיתה, או לחלקם, על פי איתור צרכים, על פי סדרי עדיפויות ועל פי זמינות משאבים.  
את התוכנית ניתן לבנות יחד עם היועצת, עם מנהלת בית הספר או עם מורות עמיתות.

שלבים בפיתוח תוכנית אישית:

  1. מיפוי ואיתור צרכים: יכול להתבצע בדרכים מגוונות, מוסדרות או אקראיות, או על בסיס שיחות עם מורים משנים קודמות או היכרות עם הילדים. (להרחבה: פרקטיקות לזיהוי צרכים, מיפוי ומעקב)
  2. הצבת יעדים: היעדים יכולים להיות יעדים תקופתיים (חצי שנה, חודש, שבועיים), או נקודתיים (יום, משימה). את היעדים יכולה להחליט המחנכת בעצמה. למשל: "אני רוצה שיעל תשתפר במיומנות הבעה בעל פה" או "אני רוצה שאלון יצליח לשלוט על הכעסים שלו בכיתה". הצבת היעדים יכולה להתבצע גם בשיתוף הילד, באמצעות שיחה. ניתן להעזר בשאלות כגון:
  • מה חשוב לך?
  • מה אתה רוצה להשיג?
  • מה אתה רוצה לקדם?

חשוב מאד! הילד צריך להכיר את היעדים ולהיות מודע אליהם כל הזמן. תפקיד המחנכת לומר לו את היעדים, להזכיר לו ולהתייחס להתקדמות שלו ביחס אליהם.

  1. תוכנית פעולה וחשיבה על מענים: המחנכת חושבת על איך ניתן לקדם את התלמיד בהתאם ליעדים שהוחלטו ובונה תוכנית פעולה.
  2. שיתוף מורים אחרי וצוות מקצועי: שיתוף צוות הכיתה בעיקרי התוכנית, הסבר על מטרות ודרכי פעולה, השתתפות המורים במתן תגמולים ומעקב.
  3. מעקב על התקדמות, תגמולים ועידוד התלמיד: דרך באמצעותה התלמיד מודע להתקדמות שלו מקבל פידבק מתמשך, וכן דרך היוצרת לו מוטיבציה להמשיך.

רעיונות למענים ייחודיים ותגמולים:

  • צבירת נקודות/כוכבים על התנהגות טובה (מתאים לגילאים צעירים)
  • צבירת "נקודות בכרטיס אשראי" – פנקס או כרטיס לכל תלמיד, בו המחנכת כותבת נקודות טובות ביחס להתקדמות בתוכנית האישית. בתום תקופה הילד בוחר איך "להשתמש" בנקודות, בדרכים שונות: זמן צ'ופר בחדר מחשבים או בפינת חי, תוספת זמן הפסקה, בחירה ליד מי לשבת, קניית "פרסים" מהמחנכת. (פרסים משחקיים בעלות נמוכה, למשל: יויו, כדור לחיץ).
  • מחברת ניהול עצמי וניהול למידה  – המחנכת כותבת לתלמיד את המשימות הלימודיות שלו לאותו היום/השבוע והתלמיד מסמן. אפשר גם להוסיף הערכה עצמית על אופן ביצוע המשימה. למשל: "הצלחתי במשימה-הצלחתי חלקית-היה לי קשה/אני צריך עזרה"
  • "כרטיס צהוב/כרטיס אדום" – חיבור שיטת התגמול לעולם הילד, למשל ילד שמתעניין בכדורגל, התגובה על התנהגות לא מתאימה תהיה בדימוי מעולם הכדורגל.

"חשבתי על כל ילד בהיבט האישי-רגשי ועל מה הדבר שיכול לקדם אותו, מה המענה שאני צריכה לתת לו. למשל יש לי ילדה מאד מופנמת והיא מאד מתקדמת מבחינת הקריאה. המשימה שלי הייתה שיראו אותה. גיליתי שהיא רוקדת, הכנסתי אותה לקבוצת ריקוד כדי שהיא תופיע" אני חושבת על כל ילד ומה המענה שאני צריכה לתת לו.

בהיבט הלימודי, לכל ילד יש מחברת של ניהול עצמי. במחברת הזאת הם מסמנים מה הם עשו בזמן הנחיה. אני כותבת להם מה הם צריכים להציג לי השבוע ומה הוא צריך לעשות. יש טבלה שהוא מדביק במחברת, והיא אישית. זה המון עבודה אבל זה עוזר לי לדייק את העבודה".

(לבנת, מחנכת כיתה א', שכונתי שפירא, תל אביב)

במקרים מסוימים, בהם יש תלמידים רבים בכיתה שלהם תוכניות אישיות המתוגמלות באמצעות צבירת נקודות, ניתן לייצר הד כיתתי לעניין, ולהכריז על "תוכנית כיתתית". בשיטה זו כל תלמיד שצבר נקודות מוסיף אותן לנקודות הכיתתיות. כאשר הכיתה צוברת סכום נקודות, הם מחליטים ביחד על ה"פרס", ומקבלים אותו יחד. כך כל תלמיד מתקדם ביחס למטרות האישיות שלו, ובמקביל תורם לכיתה.

תוכנית כיתתית יכולה לשמש גם למטרות כיתתיות הנוגעות לשגרות, יצירת סדר, ניהול כיתה והתנהגות.

עקרונות בבניית תוכנית אישית:

התאמה לתלמיד: התוכנית צריכה להיות מותאמת לאופי התלמיד, לחוזקותיו ולמגבלותיו. על המחנכת להכיר את התלמיד לעומק ולבחור את המענים בהתאם לילד.

עקביות: כאשר מחליטים על דרך פעולה ועל תגובות לאור הצלחה/אי הצלחה, יש להיות עקביים ולהתמיד בדרך זו לאורך זמן. עקביות מול התלמיד היא קריטית להצלחה.

גמישות ויצירתיות: לאורך התהליך, יש לבצע הערכה ומשוב ולהיות גמישים ויצירתיים במידה ויש צורך בשינוי. במידה ומוחלט להוסיף דרך פעולה או לשנות, יש לשקף זאת לילד ולהסביר לו את מהות השינוי. לאחר השינוי יש להתמיד בדרך זו (ראה עקרון עקביות)

שקיפות ושיתוף: הצלחת התוכנית תלויה במוטיבציה של הילד להתקדם ולהשתפר. לשם כך יש לייצר שקיפות מול הילד ושותפות שלו בקביעת המטרות ובדרכי הפעולה (במידת האפשר ובהתאמה לגיל).

שיתוף הורים: חשוב מאד לשתף את ההורים בתוכנית האישית של הילדים, לשמוע מהם על הילד ועל האופן בו הם רואים את הצרכים של הילד, וליצור אצלם מוטיבציה לעידוד הילד לאור התוכנית האישית, ולהתעניינות ושיח עם הילד. כדאי לבצע בפגישה אישית פרונטלית.

"בתוכנית צבירת הנקודות אין הורדות ממה שצברתי כבר. אם הרווחתי משהו אז לא מורידים ממני. אם אני לא מתנהג טוב אני לא אקבל חדש אבל לא יורידו לי. הילד התאמץ בשביל הנקודות ולכן אני לא אוריד לו. השנה אספנו נקודות בפנקסים של "כרטיסי אשראי". את הפנקס הם שומרים אצלם. זה חלק מהאחריות האישית לשמור על מה שהשגת." 

(סתיו, מחנכת כיתה ה', בי"ס המגינים, קריית שמונה)

"אני בונה את התוכניות האישיות לתלמידים עם היועצת. למשל ילד אחד יש לו קושי בניהול ארגון זמן, אז בשבילו בניתי תוכנית חיזוקים. אני עובדת איתו על משהו אחד, כל פעם מיומנות אחרת, מגדירה מה הכי חשוב לי. עם ילדה אחרת אני חייבת גבולות מאד ברורים ואני שמה דגש על זה. יש לי ילד שקשה לו מאד רגשית  אז אני יודעת שהכי חשוב לי לראות אותו".

(עדי, מחנכת כיתה ו', ביס שמעוני, גבעתיים)

אוהבים מה שאתם רואים?

רוצים לקבל עוד דברים טובים במייל?

הירשמו ונדאג שתישארו מעודכנים!
דילוג לתוכן