יצירת מקום
לביטוי חוזקות

חינוך הוגן, שוויון הזדמנויות
ומיצוי פוטנציאל

פרקטיקת יצירת מקום ואפשרויות
לביטוי חוזקות ותחומי עניין

מתן מקום לתחומי עניין וחוזקות אישיות של ילדים מהווה דרך משמעותית להעצמה והתפתחות של ילדים. חיבור הילד לחוזקות האישיות שלו והאפשרות לחיבור בין אלה לבין תהליכי הלמידה בבית הספר מהווים אפשרות למימוש פוטנציאל וליצירת שוויון הזדמנויות לכולם בכיתה. 

מטרות:

התאמה לגילאים:

כל הגילאים

מתי בשנה:

לאורך כל השנה

איך מתבצע?

כחלק מההיכרות עם הילדים ועם התאמה של דרכי החינוך לכל ילד, יתבצע איתור של חוזקות ותחומי עניין של הילדים. איתור תחום העניין והחוזקה יכול להיות על בסיס שיחות אישיות, תצפית על התלמיד, מה שהילד מספר ומעיד על עצמו או על בסיס תוצרים של התלמיד בתחומים שונים. למשל: ילד שחזק בציור, ילדה שכותבת שירים, ילד שמתעניין בתעופה, ילדה שמתעניינת בגוף האדם, ילדה שאוהבת לרקוד, ילד שטוב בהדרכה והסבר ועוד.

עקרונות:

  • האפשרות להבעה עצמית והצגת חוזקות אישיות יכולה להיות קבועה (זמן קבוע בשבוע) או אקראית על פי צורך.
  • האפשרות יכולה להיות במסגרת פורמט קבוע או משתנה (ראה רעיונות למטה).
  • בהתאם לגיל התלמידים וליכולות האישיות, יש להכווין וללוות את התלמיד להצגה. למשל: טמפל להצגת מצגת, הגדרת מסגרת הזמן, הגדרה של חלקי הפעילות, עזרה בהכנת פלקט, חזרה לקראת ההצגה.
  • כדאי לשתף את הורי התלמיד בתהליך, לחבר אותם לעשייה של הילד ובמידת הצורך לבקש את עזרתם בביצוע.
  • יש להתאים את אופן ההצגה ואת מועד ההצגה לאופי התלמיד ולצרכיו ולצרכי הכיתה. לילדים חלשים, יש לוודא כי תשומת הלב והמעמד לא יוצר רגשות שליליים, לילדים שיש איתם בעיה חברתית, לשים לב שהמועד ההצגה מתאים ולא מאולץ. יש לשים לב שלא נוצר פער גדול בין ילדים חלשים לחזקים (לדוגמא: תחום עניין של ילד שמבוסס על הוצאה כספית גדולה, כמו אוסף נדיר).

"אני תופסת בשתי ידיים הזדמנויות שעולות מהשטח. למשל יש לי תלמיד מצטיין שרצה להראות דמות מנייר, אפשרתי לו הוא עשה לנו שיעור אוריגמי, ילד שביקש לעשות מצגת על ציפור, אז הוא שיתף את הכיתה. יש מקום ביטוי לכל אחד. כל מי שרוצה מבקש מוזמן לעשות את זה. ברגע שהם רואים אחד את השני הם מבינים שיש פתח לעשות את זה"

(ליאת, מחנכת כיתה ד', בי"ס אלומות, באר שבע)

רעיונות ואפשרויות למתן מקום לביטוי אישי של תלמידים:

  • שיתוף שירים אהובים/ספר אהוב/תחביב
  • ילדים מלמדים/מרכזי למידה/במה לנושא אישי – ילדים בוחרים נושא שמעניין אותם ורוצים ללמד את הכיתה, מכינים פעילות בעזרת המחנכת או בעזרת ההורים, ומלמדים את הכיתה. (למשל: ילד שמתעניין בדינוזאורים, ילדה שמכינה דמויות מפימו).
  • אפשרות להצגת תוצרים וכשרונות אישיים – תערוכה לילד שמצייר, מיצג לילד שבונה, במה לילדה ששרה, ילד שאופה מביא עוגה לכיתה.
  • שיתוף בחפצים או בדברים מהבית
  • יוזמות משחקים – ילדים ממציאים משחקים חדשים (חברתיים או לימודיים) ומעבירים את המשחק לכיתה.
  • ניצול הזדמנויות ללמידה מסקרנות הילדים -ב תגובה לילד ששואל שאלה בנושא מסוים שאינו קשור בהכרח לתוכנית הלימודים תתבצע הרחבה של השאלה, הפנייה ללמידת חקר אישית או קבוצתית, הפניית הילד ללמידת הנושא והעברתו לכיתה, צירוף לחברים.
  • בית ספר הפוך/ילדים מלמדים – הילדים מלמדים שיעורים בכיתה מתוך עולמם הפרטי או מלמדים שיעורים מתוך תוכנית הלימודים (בתכנון עם המחנכת). 
  • פינת "הידעת?" – כל יום/שבוע ילד אחר מביא לכיתה עובדה או עובדות שהוא רוצה לספר לכיתה, על כל נושא. ניתן לעצב פינת הידעת בכיתה או פינת הידעת וירטואלית.
  • "בלשים" – לקראת פעילות אישית של תלמי, הוא מפזר במהלך השבוע בכיתה רמזים על הפעילות. בכל יום הילדים מקבלם רמז נוסף ובסוף השבוע הוא מציג את הנושא.
  • "כוכב השבוע" – בכל שבוע ילד אחר, על פי רשימה קבועה מראש. הילד מציג את עצמו, את המשפחה שלו, את תחומי העניין שלו.

"אחרי שיש רוטינה ושגרת למידה, אחד הדברים שהם יכולים לבחור זה להמציא מרכזי למידה. למשל אחד הדברים שהיו לי בכיתה, זה מעין לבנים צהובות של חשבון. יום אחד ראיתי ילדה שלקחה את הלוחות, אמרה שיש לה מרכז למידה והזמינה ילדים ללמוד ככה אותיות.  הם בנו מזה את האותיות הסופיות וככה היא לימדה אותם. הייתה לי ילדה שאמרה שהיא יודעת לכתוב כתב והיא רצתה ללמד את הילדים,  היא ביקשה להשתמש בטושים ובלוח וככה לימדה ילד אחר בכיתה. ילד שילדה מלמדת אותו לא צריך שהמורה תלמד אותו".

(טובי, סגנית מנהל, בי"ס שכונתי שפירא, תל אביב)

לעוד דוגמאות והרחבה על פרקטיקת יצירת מקום ואפשרות לביטוי תחומי עניין:

"פעם בשבוע יש לנו שיעור "צא ולמד". זה שיעור שילד מעביר על משהו שמעניין אותו, הוא מעביר את השיעור עם הסברים ופעילות. אני מקפידה לשים את הילדים היותר חזקים בהתחלה, יש רשימה מסודרת לאורך השנה. הם מקבלים הנחייה מה לעשות שם.  ההנחיה היא יחסית כללית, גם מבחינת ההצגה בכיתה – חלק ראשון של הסבר וחלק שני של פעילות. כל ילד לוקח את זה לפי מה שמתאים לו. חלק שלישי – נותנים משוב. זה גם פידבק של ילדי הכיתה לילד שמציג וגם באמת דרך לימוד בשביל הילד. אני רואה את ההתפתחות של ילדים. אני מוצאת את זה כדבר מאד מעצים, זה נותן לילד במה. גם ילדים שהיה להם מאתגר עכשיו הם מביאים את עצמם. זו הזדמנות שווה לכולם".

(ליאור, מחנכת כיתה ג', בי"ס הניסויי, ירושלים)

אוהבים מה שאתם רואים?

רוצים לקבל עוד דברים טובים במייל?

הירשמו ונדאג שתישארו מעודכנים!
דילוג לתוכן