קידום שוויון הזדמנויות הוא מטרה מרכזית ובעלת חשיבות עליונה במערכת החינוך. על כך כמעט ואין עוררין – מורים, מנהלים, הורים ומקבלי החלטות מסכימים כי מדובר ביעד על, שעלינו לשאוף אליו בכל דרך. אך השאלה המהותית היא כיצד ניתן להפוך את הרעיון למעשים בשטח? כיצד מביאים את עקרון השוויון מהצהרות וממסמכים אל תוך כתלי בית הספר, אל העשייה היומיומית בכיתה?
במסגרת תהליך חקר עמוק ומשמעותי שביצעה קרן משפחת ליאון, הוגדרה מטרה למצוא את אותם תחומים חינוכיים, שבהם ניתן לממש את עיקרון שוויון ההזדמנויות בכיתה לעשייה ממוקדת, אפקטיבית ואפשרית עבור אנשי חינוך. תהליך זה חשף שלושה תחומים קריטיים, שנבדקו מחקרית והוכחו כבעלי השפעה מדידה, מובהקת ומשמעותית בצמצום פערים. תחומים אלו אינם מצטמצמים לתחומי דעת בלבד, אלא נוגעים בבסיס הפסיכולוגי, החברתי והתרבותי של התלמיד. הם מהווים תנאי סף ליכולת למידה, ומעל לכול – מציבים את מחנכת הכיתה כדמות מפתח בקידומם.
כמובן, לימוד תחומי הדעת חשוב והכרחי, אולם כדי שלמידה תתקיים – במיוחד בסביבה מאתגרת – חייבת להיבנות תשתית רגשית, חברתית ותרבותית. זוהי הקרקע המאפשרת לילדים להתפנות ללמידה מתוך אמונה עצמית, תחושת מסוגלות וביטחון פסיכולוגי. ילד או ילדה ששואפים להצליח בלימודים, ובהמשך גם לשגשג בחיים, זקוקים לבסיס איתן בשלושה מישורים:
כל שלושת התחומים קיימים כתחומים נפרדים אך כולם שזורים וארוגים זה בזה (ראה/י תרשים למטה). על כל אלה אמונה מחנכת הכיתה. לב תפקידה ועשייתה בפיתוח התשתית הבסיסית המאפשרת לילדים לצמוח בכל אחד משלושת התחומים – תפיסת עצמי, זהות ושייכות, אקלים וביטחון. זהו אתגר עצום, אך גם שליחות חינוכית מהמעלה הראשונה. למעשה, זוהי ליבת תפקידה של מחנכת הכיתה: לקדם כל ילד וילדה מתוך ראייה הוליסטית, להוות עבורם עוגן ולפתוח בפניהם מרחב של הזדמנויות שוות – כדי שיוכלו לא רק לחלום, אלא גם להגשים.
