בכל בוקר נכנסים הילדים לכיתה, כל אחד עם התיק שלו, עם מי שהוא, עם מה שהוא בא מהבית. מתיישבים, ועוד יום מתחיל. בכל יום בבית הספר מתרחשות עשרות או מאות סיטואציות בין הילד לבין עצמו, בין ילדה לילדה, בין הילד לקבוצה ובין הילדה למחנכת. בכל סיטואציה כזו אפשרות להשפעה.
המחנכת מכירה את התיאוריות הנוגעות לשוויון הזדמנויות, מכירה בחשיבות של קידום כל ילד וילדה, מכירה את המושגים של מימוש פוטנציאל, צמצום פערים, ואף מכירה את כל המושגים הנוגעים בכך: זהות, שייכות, הדרה, תרבות, אקלים ובטחון, תפיסה עצמית, מוטיבציה, תמונת עתיד, תחושת מסוגלות ודפוס חשיבה מתפתח. היא למדה את כל המושגים, ואפילו חוותה אותם על עצמה בתוך תהליכי ההכשרה.
היא לא רק יודעת ומכירה בהם, אלה רואה בהם חלק מתפיסת התפקיד שלה כמחנכת, היא מאמינה כי ביכולתה להשפיע ולשנות.
על מנת להפוך את התפיסה הערכית של המחנכת ואת הידע שלה ליישומיים, עליה לעבור שלב נוסף, והוא החיבור למציאות, לפרקטיקה בפועל עם התלמידים. היא נדרשת לחבוש את משקפי שוויון ההזדמנויות במפגש היום-יומי, בשגרה: במפגש עם ילד.ה שלא הביא אוכל להפסקה, בקשר עם ההורים שלא רואים את הפוטנציאל הגלום בילד.ה, בתמונת העתיד שהילד.ה שם לעצמו, ועוד ועוד.
היכולת של המחנכת לראות את המצבים השונים בכיתה ולהבינם דרך עולם המושגים של קידום שוויון הזדמנויות היא מהותית לאופן בו תגיב למצבים אלה ולאופן בו תפעל בהם. חיבור ה'נקודות' – המצבים היומיומיים, ל'תמונה הגדולה' – לתחומי ההשפעה של המחנכת, הם שיהפכו אותה לסוכנת שינוי.
למידה יכולה להתבצע בשני כיוונים: 'מלמעלה למטה' – מהתיאוריה ועד לכיתה, ו'מלמטה למעלה' – מהכיתה ועד לתיאוריה. כדי שתהליכי הלמידה של המחנכת יהיו אפקטיביים, עלינו לייצר למידה דו כיוונית, ולאפשר חיבור בין התיאוריה לפרקטיקה.
בלמידה מ'למעלה למטה' – מהתיאוריה לשטח – לאחר היכרות עם המושגים והתיאוריות, תתבצע חשיבה על דוגמאות מחיי היום בכיתה, פיתוח יישומים ופרקטיקות הנותנות מענה למושג זה. למשל אם המחנכת יודעת לתרגם את המושגים שלמדה כמו דפוס חשיבה מתפתח, תמונת עתיד, תחושת מסוגלות, פדגוגיה רגישת תרבות ובטחון פסיכולוגי לפרקטיקות שהיא מבצעת בכיתה. למשל: אילו הזדמנויות היא מייצרת לביטוי אישי של תלמידים, איך חוגגים ימי הולדת בכיתה, באילו הזדמנויות היא מאפשרת ביטויים לתרבויות שונות, אילו פרקטיקות היא מביאה כדי לאפשר לתלמידים לחלום?
בלמידה מ'למטה למעלה' – מהשטח לתיאוריה – ניתוח מקרים STUDYCASE מחיי היום יום בכיתה, למשל: איך היא מגיבה על משימות של תלמידים, איך היא מנהלת איתם שיח אישי או איך היא מגיבה נוכח אמירות של תלמידים כלפי תלמידים אחרים. הבנה והמשגה של הסיטואציה באמצעות מושגים נלמדים וחיבור לתיאוריות ולאחר מכן חשיבה על דרכי יישום פיתוח פרקטיקות מתאימות.
כל סיטואציה בכיתה היא נקודה אפשרית להשפעה, בדרך לקידום הילד. אם לא נראה אותן ונחבר ביניהן, הן יישארו ללא תכלית ויפספסו את מהותן החינוכית.
