מחקר שנעשה על תחום הפרופסיה של מחנכות כיתה במסגרת תוכנית המחקרים של קרן משפחת ליאון מראה כי לתפקיד מחנכת הכיתה אין פרופסיה ברורה או תחום אחריות מוגדר.
במסגרת פיתוח הידע בקרן הוגדרו שישה רכיבי תפקיד של מחנכת הכיתה – 'תפקודי מחנכת':
בפועל, רבות מהמחנכות פועלות בעיקר מתוך אינטואיציה ולא על בסיס מסגרת תפקיד מוסכמת. במצב זה, מחנכות כיתה עשויות שלא לראות את עצמן כדמויות מפתח בקידום שוויון הזדמנויות. ייתכן שמעולם לא נאמר להן זאת במפורש, וייתכן שהן חשות כי מדובר במשימה "גדולה מדי". כדי שנושא זה יהפוך לחלק מרכזי בתפיסת תפקידן, נדרש לחבר אותה לפוטנציאל הקיים בה, בהיותה סוכנת שינוי משמעותית לקידום שוויון הזדמנויות בקרב ילדים.
תודעה זו אינה מתפתחת מאליה. היא מחייבת ליווי, עידוד והכוונה – מצד מנהלים, מפקחים ומנחים חיצוניים – כדי לסייע למחנכות לגבש תפיסת עצמי של "מחוללות שינוי" עבור תלמידים מרקע מוחלש. לשם כך עליהן לרכוש ידע: להכיר מושגים ותיאוריות, להבין דרכי פעולה ולהחזיק כלים מעשיים לקידום שוויון הזדמנויות.
אך ידע לבדו אינו מספיק. המחנכת זקוקה גם להשראה, לדחיפה ולעידוד, שיחזקו את מחוייבותה הפנימית. כאשר היא מחוברת לנושא מתוך אמונה אישית ורעיונית, היא תגיע בכל יום לכיתה מתוך תחושת שליחות עמוקה: היא זו שעוזרת לתלמידיה לשנות את מהלך חייהם.
היא זו שמסייעת להם לשבור את תקרת הזכוכית.
היא זו שמאפשרת להם לחלום ולהגשים מה שלא העזו לדמיין.
זהו תפקידה.
