'הילדים השקופים בכיתה' – מי לא מכיר או שמע על אותם ילדים? ילדים כאלה קיימים בכל כיתה, מכל רקע חברתי. ילדים שקופים הם לרוב תוצר של אופי הילד.ה ומזגו.ה, הקשר עם המחנכת, סגנון למידה וכו'. הרי שעל כל איש חינוך לשים לב, לאתר, להתייחס ולעשות מאמץ לשלב את 'הילדים השקופים' בלמידה בכיתה: יש מחקרים רבים המראים את היתרונות והחשיבות בשילוב זה.
שילוב 'הילדים השקופים' בלמידה חשוב מאוד כשמדובר בחינוך לקידום שוויון הזדמנויות: הוא מלמד את הילדים הללו להיות נוכחים, לתת להם את התחושה שיש מבוגר שרואה אותם, שמאמין בהם ודוחף אותם, והם לומדים לא להיות שקופים בעולם שם בחוץ.
"אנשים שקופים" הם לרוב אנשים החיים בשוליים החברתיים – לעיתים קרובות מרקע סוציו-אקונומי נמוך, שמעמדם מביא לכך שהם אינם זוכים ליחס, לייצוג, או לקול במרחב הציבורי, החברתי או החינוכי. השקיפות אינה פיזית, אלא סימבולית: החברה "רואה דרכם" – מתעלמת מהם, מצרכיהם, מסיפורם ומהפוטנציאל שלהם.
בהרבה מקרים הילדים מתרגלים בעצמם להיות שקופים ומסגלים תודעה של "לא נעים" שיראו אותי ולכן לא דורשים את מה שמגיע להם בחיי היום יום שלהם (למשל בתור לרופא, בחנות, בהבעת דעה ברשת וכו'). החינוך כמשנה עולם, יכול דרך הוראת היום יום, ללמד ילדים לא להיות שקופים. לתת להם מקום. לתת לקול שלהם ביטוי ולהם להבין שהקול שלהם "שווה" ומכאן תפקידה של המחנכת.
מחקרים שבחנו את השפעת מחנכת הכיתה על קידום שוויון הזדמנויות, האירו את ההשפעה הרבה של עמדות ותפיסת המחנכת על התלמידים. תפיסות סטריאוטיפיות או עמדות שליליות כלפי תלמידים מאוכלוסייה מסויימת, עד כדי אי ראייתם בכיתה, מעוררים בתלמידים תחושת ניכור הפוגעת במעורבותם בלמידה ובתהליכים הכיתתיים ובהישגיהם.
ראיית כלל התלמידים ומתן מקום לקולם של כל הילדים הוא אחד הערכים החשובים שמחנכות יכולות לקדם וליישם יום יום בעבודתן, ובכך להוות סוכן שינוי משמעותי לתופעה חברתית זו.
