שנה לאירועי ה-7 באוקטובר: טור מיוחד של מחנכת הכיתה של החטוף עומר שם טוב

"בהגדרת תפקידי המחנכת לא יופיעו המילים: געגועים ודאגה. גם לא אהבה.

מה היה התפקיד שלי מול עומר –

מצד אחד להכיר, להציג, להזכיר לו מי הוא, מה הוא וכמה הוא. ומצד שני להזכיר לו שהוא במסגרת תיכון… לפעמים שני הצדדים בא בהלימה, לפעמים בתיווך, לפעמים בהתנגשות ולעתים בגמישות והתקרבות.

ואז מגיעה תעודת סוף שנה וצריך להכניס עולם ומלואו בכמה משפטים של הערת מחנכת.

הערכת מחנכת כיתה יו"ד:

עומר היקר, אתה נער מלא בשמחת חיים המוסיף אושר וחיוך לכיתה. ניכר כי הישגים והתקדמות בלימודים חשובים לך. כדי להפנים ולהתקדם נדרשים התמדה ותרגול. שני תחומים בהם עליך להשתפר. ותזכור שלכל דבר יש זמן: זמן לצחוק וזמן ללמוד. מבינה שקשה לך לשמור על ריכוז לאורך זמן, אך בהחלט קיים שיפור ביחס לתחילת דרכך. מחכה להמשך דרכנו יחדיו.

הערת מחנכת כיתה י"ב:

עומר היקר, בשיחות עמך אני תמיד מתרגשת מהעומק, הכנות, ההקשבה והפתיחות. מידת שביעות הרצון שלנו בחיים יכולה להיקבע גם על פי המאמץ והעבודה שאנו עושים ולא רק על פי התוצאה. אתה נער כן וישר, טוב לב, כשרוני, יצירתי וכן – גם חכם. אתה מלא כוונות טובות אשר לעתים נשכחות ממך עם התמודדות עם קושי. עליך לגייס את חוזקותיך הרבות אל עבר הישורת האחרונה. אני כאן להזכיר לך.

ומה התפקיד שלי בחייך עכשיו?

לאהוב אותך, להתגעגע ולדאוג.

ולצעוק שיחזירו אותך הביתה. עכשיו

סימונה שטיינגרט

מחנכת של עומר שם טוב

י'-י"ב".

מייחלים לשובם של כל החטופים והחטופות לביתם.