מחקר חדש של הקרן בחן ומצא: כיצד בעצם מחנכות לומדות להיות מחנכות כיתה?
המחקר ביקש לבחון מה מאפיין את תהליך הלמידה של מקצוע חינוך הכיתה על מרכיביו, לוחות הזמנים שלו, השותפים לדרכן של המחנכות ובאילו מרחבים הוא מתרחש?
במילים אחרות: מה מחנכות לומדות במסגרת עבודתן בבית הספר? מה הן לומדות במסגרת למידה בלתי פורמאלית? וכיצד מתגבשת הזהות המקצועית של מחנכת הכיתה?
מחקרם של ד״ר עדי ספיר החוג למנהיגות ומדיניות בחינוך – אוניברסיטת חיפה וד״ר רוית מזרחי-שטלמן, הפקולטה לחינוך, מכללת סמינר הקיבוצים.
ממצאים שעלו במסגרת מהמחקר:
למחנכות כיתה יש מומחיות בעבודת תמיכה
רגשית-חברתית. מומחיות שיש לה 4 מימדים:
א. יצירת קשרים בינאישיים
ב. עבודה עם רגשות (מרתק לקרוא את הפירוט על רגש האהבה של המחנכות)
ג. היכולת לראות ולהקשיב כמו מחנכת
ד. עבודה עם אינטואיציה
ההכשרה המקצועית טרם הכניסה לתפקיד מחנכת הכיתה לוקה בחסר, ואילו תהליך הלמידה נמשך כל הזמן, מעמיק עם ריבוי ההתנסויות ועיקרו בלמידה בלתי פורמלית.
המרכיב המרכזי של זהותן המקצועית של מחנכות היא המשמעות בעבודתן, והיא קשורה קשר הדוק לפרקטיקות ואינטראקציות עם אחרים במקום עבודתן.
אנו שבים ומדגישים את הצורך להתייחס לחינוך כיתה כתחום העומד בפני עצמו בגישה הוליסטית המתייחסת למכלול המרכיבים של התפקיד – סוגייה העולה גם במסקנותיו של מחקר זה.
המחקר נערך במסגרת תוכנית המחקרים שלנו בקרן, הכוללת סדרת מחקרים אקדמיים ישומיים בנושא חינוך כיתה.
לקריאת דו”ח המחקר המלא: “ללמוד להיות מחנכת כיתה בבתי ספר יסודיים ועל – יסודיים בישראל: ידע, פרקטיקה, זהות” >> https://tinyurl.com/2bztry8d