למה בחרנו להקים קרן משפחתית לקידום שוויון הזדמנויות במערכת החינוך בישראל? בשנת 2011 אמנון, בעלי, ואני שבנו לארץ, לאחר שהות של 42 שנה בלונדון (אליה אמנון נשלח על ידי חברת הספנות בה עבד).
עם שובנו, כינסנו את שלושת ילדינו: מיכל, יובל ודנית – והודענו להם כי בדעתנו לתרום לארץ, וכן להתמקד בתחום החינוך ובעיקר בצמצום פערים בין ילדים המגיעים מרקעים שונים. הכל במטרה לשנות את תמונת המצב העגומה לפיה המקום שבו נולדת והמצב הסוציו אקונומי של הוריך – מנבאים את עתידך.
ואכן, לאחר תקופה בת כשנה וחצי של העמקה ולמידת הנושא לעומק, קיום הדרכות וסדנאות שונות – יצאנו לדרך והקמנו את "קרן משפחת ליאון", שמטרתה קידום שוויון הזדמנויות במערכת החינוך.
בנקודה זו ניצבה בפנינו השאלה: כיצד, הלכה למעשה, משפרים את המצב הקיים? ובעיקר, כיצד נביא להשפעה האפקטיבית ביותר?
פה אחד, הגענו למסקנה: מחנכות ומחנכי הכיתה הם התשובה! הם אלה שיושבים בצומת הייחודית שבין הילד, ההורים ובית הספר, הם אלה שמכירים יותר מכל את הילדים – כולל הרקע הספציפי ממנו מגיע כל ילד, וכן את אתגריו הייחודים לו!
עם תמונת עתיד זו ותקווה בלב יצאנו לדרך – וכיום, הקרן בשיא פעילותה, תוך התרחבות והתפתחות מתמדת ומשמעותית, ביחד עם שותפים לדרך ובראשם משרד החינוך.
נשאלנו פעמים רבות – מדוע בחרנו דווקא בתרומה בתחום החינוך, והתשובה פשוטה היא. ראשית, אני מגיעה ממשפחה גדולה בת שש אחיות – בה החינוך היה מאז ומתמיד בעל ערך עליון. הוריי נעזרו בקרנות שונות שסייעו להם להעניק עבורנו חינוך בתיכון – חינוך שהיה בזמנו פחות נגיש ובתשלום גבוה עבורם. הסיבה השנייה – בשהותנו בלונדון, פנו אליי ולאמנון לא פעם סטודנטים ישראלים שקיבלו מלגת לימודים רק לשנה הראשונה באוניברסיטה בבקשת עזרה.
אולי בנקודה זו הגענו להבנה ברורה לפיה שכשעוזרים לאדם אחד להשיג חינוך טוב, הוא מצליח להרים את משפחתו…
כך הרגשנו אז, כך אנו מרגישים כיום.
מלכה ליאון
