כאחות שכולה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה פוגש אותי במישור האישי וכן במישור המקצועי. למעשה, יום זה מעמיד את תפקידה של מחנכת הכיתה במרכזם של שני צירים מרכזיים: היסטורי וחברתי.
בציר ההיסטורי, מחנכת הכיתה היא הדמות המרכזית אשר מנגישה, מסבירה ומתמודדת עם השאלות המרובות של תלמידיה. היא בעלת תפקיד חשוב בעיצוב ויצירת זיכרון קולקטיבי, לצד זיכרון אישי – ובכך היא משמרת ויוצרת את הנרטיב ההיסטורי ואת המורשת המשותפת.
בציר החברתי, מחנכת הכיתה יוצרת מרחב שיח המאפשר להציף סוגיות חברתיות, להתמודד עם רגשות וקושי אשר עולים ביום מורכב שכזה.
בנוסף, מחנכת הכיתה חושפת את תלמידה לפסיפס הישראלי אשר מרכיב את המדינה דרך סיפורי גבורה, תמונות ופעילויות חברתיות שונות ובכך מסייעת לליכוד החברתית ומקדמת ערכי סבלנות, כבוד האדם וחינוך לאזרחות טובה.
האחריות אשר מוטלת עלינו מחנכות הכיתה ביום מורכב זה היא למצוא את נקודות ההשקה בין הציר ההיסטורי לציר החברתי – ולהתאים אותו בצורה הטובה ביותר לכיתת החינוך שלנו.
בשנה בה המציאות היומיומית שלנו מורכבת וקשה מנשוא מצאתי את עצמי חושבת איך ניתן לציין את יום הזיכרון בבתי הספר היסודיים שכן גיל התלמידים והתלמידות הוא צעיר ורך. כיצד ניתן לדבר על אובדן, הנצחה וזיכרון עם ילדים שחלקם איבדו חיים שלמים, וחלקם לא נחשפו למימדי האסון שפקד את מדינתינו.
כאחות שכולה שיודעת ומכירה את כאב האובדן הבלתי נגמר נרתמתי למשימה ולקחתי חלק בכתיבת מערכי הנצחה במסגרת תפקידי כמדריכה ארצית בחינוך החברתי ערכי. משימה מורכבת זו חיזקה אצלי את החשיבות והמשמעות של צמיחה מתוך השכול, תקומה וראיית הטוב ודרכה להנציח את מי שנתנו את חייהם למען המולדת.
המחלקה לחינוך חברתי- ערכי באגף לחינוך יסודי בשיתוף עם תכנית שיר של יום וכחלק ממערך חודש התקומה כתבה וערכה מערכי שיעור לבית הספר היסודיים לקראת יום הזיכרון. במערכים אלו עוסקים בדמותם ובדרכם של הנופלים והנופלות בדגש על הכרת הטוב, אחדות, שייכות ואהבת הארץ.
ביום זיכרון זה, נזכור את חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה ונרכין ראש לזכרם, ביניהם אחי הגדול ניר (בצילום), אשר נהרג בעת מילוי תפקידו. יהי זכרם ברוך.
קישור למערכים הכתובים >> https://bit.ly/3UVphOr
טור מאת איבי זך
