"כבר בצעירותי הבנתי שהדרך להתגבר על העוני בארץ הוא רק באמצעות חינוך"



מלכה גדלה בבית מסורתי-פטריוטי- ספרדי עם שש אחיות (דור חמישי בארץ), שבו חונכו על ערכי הכבוד לאחר, הנתינה וההתמדה. "היה כיף בבית ותמיד היה עם מי לשחק", היא מספרת.
כבר מגיל צעיר, בין עזרה לאמא לבין משחקי קופסה בימי החורף, התחילו להתגבש בה הערכים שהובילו אותה להגשים את חלומה ולהשתתף בהחלטה להקים קרן פילנתרופית המקדמת חינוך ושוויון הזדמנויות, שבתה מיכל מנהלת אותה.

בתור נערה, מלכה יצאה לעבוד כבר בגיל 16 במשרד "תנובה" ולמדה בתיכון בערב, אבל זה לא עצר בעדה מלהיות פעילה בתנועת הנוער "המחנות העולים". שם, היא גילתה את כוחה להנהיג ולהשפיע.
גם בלונדון, לשם עברה בהמשך – שם גידלה את שלושת ילדיה (שלושתם שירתו שירות משמעותי בצה"ל כחיילים בודדים), ההתמודדות עם שפה, תרבות חדשה והקושי להתאקלם בסופו של דבר – חיזקו את אמונתה בעצמה.

אחרי שנים של אתגרים, מלכה הקימה חברת רילוקיישן מצליחה לישראלים, ניהלה את "מועדון העסקים הישראלי" בלונדון במשך 15 שנה.
"אני הרגשתי שאני עושה לישראל הרבה יותר מאשר לו גרתי בארץ. מרבית חברי המועדון רובם ככולם גרים היום בארץ".

כשחזרה לישראל ב-2011 אחרי 42 שנה בלונדון, מלכה ובעלה אמנון הודיעו לשלושת ילדיהם שחלק מההון שלהם יוקדש לקהילה, עם שני תנאים ברורים: התרומה תהיה רק בישראל + בעיקר לחינוך. "אני מאמינה שאלוהים נתן לנו את ההון הזה כי הוא האמין שאנחנו נחזיר אותו לקהילה," היא אומרת.


ההשפעה של נשים תמיד הייתה חלק משמעותי מהדרך שלה. מלכה מזכירה את מירה מורלי ז"ל, המנטורית הראשונה שלה, ואת ניצה ספירו, מייסדת המכון לתרבות יהודית בלונדון, שלימדו אותה איך מנהיגות נשית יכולה לחולל שינוי.
ריבוי נשים בעמדות מפתח, לדעתה, הוא הדרך לחברה טובה יותר, ועובדה היא – שנשים גם הוכיחו עצמן במלחמה, כל אחת לפי יכולתה וכישוריה.
עם חזון ברור והשראה שלא נגמרת, מלכה ליאון מראה איך לחלום עם כוח, נחישות ואמונה יכולים לשנות מציאות – ולהשאיר חותם לדורות. 
